איך לפתוח הרצאה - פינת הפנתאון #24
ואיך הידע הזה יכול לעזור לנו בקידום אישי בתוך הארגון
פינת הפנתאון היא פינה שבועית בה נשתף תכנים שאנחנו מאמינות שהם חלק מה"פנתאון" של מה זה להיות אישה בפיתוח.
בעולם שבו יש כל כך הרבה אינפורמציה, הכל זז כל כך מהר, וידוע שיש לנו קשב אפילו יותר קצר מהפתיל שלנו - לזכות בתשומת לב זו אחת המשימות הקשות לביצוע. בטח כבר עכשיו אחרי שבע שניות של קריאה איבדתי לפחות חצי מכן.
אז כשאת רוצה לספר על פיתוח טכנולוגי שלך בהרצאה בכנס, או להציג את הפרויקט שלך בישיבת חברה, או להעלות נושא לדיון שקריטי בעינייך להתקדמות של החברה - איך תצליחי לגרום לקהל להקשיב לך מהשניה הראשונה? מה יניע את הקהל (בין אם בכנס, בחדר הישיבות או בזום) להכניס את הטלפון לכיס וממש להקשיב למה שיש לך להגיד?
לפי קונור ניל, הסיכוי הטוב ביותר שלך הוא להתחיל עם סיפור. להפעיל את הרגש. לצייר לקהל תמונה מנטלית של נושא השיחה ומה פוטנציאל הערך שלה.
כמו שאני עשיתי בתחילת הפוסט.
אוקי. מגניב. עצה טובה. אבל איך?
בהרצאה הקצרה והקלילה, שאני ממליצה עליה מאוד, ניל מתחיל משתי שיטות איך *לא* להתחיל הרצאה, ותוספת שלי על איך להתגבר עליהן:
1. "אמממ הייי הםםםםם שומעות אותי שם מאחורה? איך המיקרופון?".
2. מסתכל למסך מאחוריו ומקריא את השקופית הראשונה: "הי, שמי קונור אני מאירלנד ובאתי לדבר אתכן על מכירות של [בלה בלה הפסקתן להקשיב]"...
אאוץ'.
גם אני פעם פתחתי ככה הרצאה.
כן זה לא בדיוק משדר בטחון.
וגם להתחיל מלהקריא את השקופית הראשונה לא בדיוק משדר את המסר שמשהו פה הולך לחדש לי.
אבל - חדשות טובות - עם הרבה אימון זה נעלם עם הזמן.... תכינו מראש את המשפט הראשון שאתן רוצות להגיד - ולפני שאתן מתחילות לדבר, קחו נשימה עמוקה, ותתחילו מהמשפט הזה. בלי שום מילה לפני. תתרגלו את זה. זה גם ישר תופס את הקהל, וגם משרה בטחון עצמי כי הנה כבר את המשפט הראשון עברת בהצלחה.
אוקי, אבל מה המשפט הראשון הזה צריך להיות? ואיך זה קשור אלי גם אני לא עושה הרצאות?
נתחיל מהשאלה הראשונה - מה המשפט הראשון צריך להיות? ונלווה את ההצעות בדוגמא של הרצאת טוטוריאל על פיצ'ר דיבאגינג חדש.
1. שאלה שמופנית לקהל.
למה למפתחת שיושבת בקהל צריך להיות אכפת ממה שיש לך להגיד? על איזה צורך את באה לענות לה? מה *את* שאלת עצמך שהוביל אותך לחקור את הנושא ולהכין את ההרצאה הזו?
מימוש לדוגמא: "זוכרות את הפעם הראשונה שלמדתן להשתמש בדיבאגר? שפתאום נפתח לכן צוהר חדש למאחורי הקלעים של איך הקוד רץ? אבל אז לקח לכן מלא זמן להבין איך תכלס לתפעל את זה? אז היום אנחנו נלמד על פיצ'ר חדש שיעשה את כל הדיבאגינג הזה הרבה יותר פשוט".
2. נתון מפתיע.
יש המון דברים חשובים בחיים. והיום שלנו מאוד עמוס כמפתחות. למה הדבר הזה שאת באת לדבר עליו הוא דווקא זה שחשוב לי וישפר את היומיום שלי?
מימוש לדוגמא: "20 אחוז. לפי מחקרים אנחנו מבלות 20 אחוז מזמן הפיתוח בדיבאגינג. זה אומר שבממוצע, את מבלה יום בשבוע בלדבג. היום אנחנו נכיר פיצ'ר חדש שיקצר את הזמן הזה, ולכל הפחות יהפוך אותו לפחות מתסכל".
3. סיפור.
עם כל כמה שאנחנו רוצות לחשוב על עצמנו כרציונליות ואנליטיות, כולנו, אבל ממש כולנו, מונעות על ידי רגש. סיפור זה רגש. אם תגרמי לקהל להרגיש את מה ש*את* מרגישה בנוגע להרצאה - יהיה חיבור מיידי והן יקשיבו גם לתוכן הטכני שיש לך לשתף.
מימוש לדוגמא: "תכירו את פינוקי. כן - לפני כמה חודשים היה לי באג כל כך מעצבן, שלקח לי כל כך הרבה זמן למצוא, שנתתי לו שם. קראתי לו פינוקי. וכמו בספר של פינוקי, חיפשתי אותו בכל מקום. אולי פינוקי מתחבא ב-API עם השרת? אולי פינוקי הסתתר מאחורי פרמטר שגוי? אולי בכלל פינוקי זה באג מוכר ומדווח? בסוף גיליתי, שפינוקי, כיאה לשמו, קרה בגלל רכיב אחד מפונק במערכת. היום אשתף אתכן באיך העליתי רמה ביכולות הדיבוג שלי ואיך בסוף מצאתי את פינוקי".
עכשיו ממש בא לכן להקשיב להרצאה נכון?
ואני אגלה לכן סוד ממאחורי הקלעים, זה בסדר אם בזמן אמת לא באמת קראת לבאג שלך פינוקי...
ואיך באמת כל זה קשור גם למי שלא עושה הרצאות טוטוריאל על פיצ'רים של הדיבאגר?
התפקיד שלנו כמפתחות, ובטח ובטח מי שמובילה טכנולוגית או מנהלת, הוא לא רק לכתוב קוד או לתכנן מערכות. יש המון תקשורת אנושית.
הסקיל של תקשורת טכנית - הוא אותו סקיל - בין אם אנחנו עושות הרצאה בכנס, מציעות רעיונות בישיבת דיזיין על אחרון הפיצ'רים, כותבות בלוג פוסט, מציגות את הפרויקט שלנו בישיבת קבוצה, ואפילו - כותבות קוד.
בכל סיטואציה שבה אנחנו מתרגלות את הסקיל ומשייפות אותו - אנחנו מרוויחות גם בכל הזירות האחרות.
כשאנחנו רואות את הקהל שלנו, בכל אחת מהסיטואציות, בתור ה"לקוחות" של הרעיונות שלנו, אנחנו לומדות להסביר את עצמנו יותר טוב, להעביר ידע בצורה יותר יעילה, ולשכנע אחרות ברעיונות המעולים שלנו.
אז גם אם את הפגישה הבאה לא תפתחי הסיפור על הבאג המומצא פינוקי (בעצם למה לא? איזה כיף יהיה אם ישיבות יהיו יותר מצחיקות ומלאות רגש), את כן יכולה ללמוד איך לדבר בצורה שירצו להקשיב לך, כבר מהמשפט הראשון.
ומה הקטע הכי חשוב בכל הסיפור? זה שאת לא צריכה להיות מעולה בזה מהפעם הראשונה. גם לא בפעם העשירית. כי הרי גם הפיצ'ר הראשון שלך לא היה הפיצ'ר הכי טוב שכתבת נכון?. ועדיין המשכת. ועכשיו את טובה יותר. אז בדיוק אותם עקרונות חלים על תקשורת טכנית. את מתחילה מהרצון להשתפר, ולאט לאט מוצאת את הפרקטיקות שעובדות לך. אז מקווה שנתתי לך היום פרקטיקה שתוכלי לממש אם תרצי לצאת למסע הזה 🙂
[נכתב ע"י דליה גרצמן 12.12.2021]
Baot
All our newsletters can be found here.
Connect with us:
Baot is the biggest Israeli community of women in R&D - software engineers, data scientists, security researchers and academic researchers in the fields of CS.