חידת המוטיבציה - פינת הפנתאון #30
מה גורם לעובדות.ים למוטיבציה ולמה זה כל כך חשוב
פינת הפנתאון היא פינה שבועית בה נשתף תכנים שאנחנו מאמינות שהם חלק מה"פנתאון" של מה זה להיות אישה בפיתוח.
דן פינק הוא יועץ קריירה ובהרצאה זו הוא מאתגר את תפיסת הניהול הרווחת בעסקים בכלל ובהייטק בפרט. נחשפתי להרצאה מעט אחרי שהפכתי לראש צוות פיתוח והיא הובילה אותי ומובילה אותי עד היום לא רק בניהול אחרות ואחרים כי אם גם בניהול הקריירה שלי עצמי.
דן מראה בהרצאה כיצד במשימות שאינן דורשות חשיבה יצירתית פרסים כספיים מעלים את הביצועים אולם במשימות שדורשות יצירתיות תמריצים כספיים לא רק שאינם מעלים את הביצועים במקרים רבים הם אף פוגעים בהם. בהרצאה הוא מראה איך מחקר אחר מחקר הוכיח שתמריצים חיצוניים (מקל וגזר) אינם יעילים ולפעמים אף מזיקים כשמדובר בעבודות הדורשות חשיבה מחוץ לקופסא. הטענה שלו היא שישנו פער בין מה שהמדע הוכיח לבין איך שעסקים מתנהלים והוא אומר שעלינו לחשוב מחדש על איך אנחנו מתמרצות ומייצרות מוטיבציה.
האם זה אומר שהמשכורת לא חשובה או שמשכורת גבוהה יותר היא פחות טובה? כלל וכלל לא, אבל זה כן אומר שאולי משכורת תביא אותנו לבחור במשרה כזו על פני אחרת, ואולי במקצוע שלנו משכורת טובה היא תנאי הכרחי לכך שנבחר לעבוד במקום מסוים, אך מהרגע שהתחלנו לעבוד בחברה המשכורת, גדולה ככל שתהיה, איננה תמריץ מספק ולא תוביל אותנו לבצע את הטוב ביותר שלנו ולחוש סיפוק במקום העבודה.
אז מה כן? הוא אומר כי עלינו לעבור מהתמקדות בתמריצים חיצוניים לתמריצים פנימיים וכי המדע והמחקר מעלים שלוש נקודות התורמות למוטיבציה פנימית: אוטונומיה, מיומנות ומטרה.
אוטונומיה - החופש לשלוט ולהחליט עבור עצמנו.
מיומנות - הרצון להשתפר ולהתמקצע.
מטרה - התשוקה לעשות עבודה שיש לה משמעות.
הוא מתמקד באוטונומיה וזה אחד הדברים המעניינים בעיני, לטענתו ניהול מסורתי כפי שהומצא באיזור המאה העשרים מתאים למשימות של המאה העשרים, משימות שאינן דורשות יצירתיות ושיטת ניהול שמכוונת יותר לצייתנות (אם נחשוב לדוגמא על פועלות במפעל בו יש יחס ישיר בין כמות השעות שנעבוד לכמות הבקבוקים שנפוקק ללא תלות במוטיבציה). אולם בעבור המאה העשרים ואחת והבעיות שאנחנו מתמודדות איתן בעבודה, החופש לכוון ו*לנהל את עצמנו* מביא לתוצאות טובות יותר.
הוא לא מזכיר אג׳ייל במפורש אבל אני אקח עכשיו רגע ברשותכן לדבר על אג׳ייל. אני זוכרת כשאג׳ייל רק הפך להיות ״דבר״ וקנינו בצוות שעבדתי בו ספרון על אג׳ייל והעברנו אותו בינינו וכולנו הוספנו הערות. בסוף דיברנו על הרעיונות השונים ועל מה היינו רוצים לנסות ופשוט התחלנו. באוטונומיה מוחלטת. ראיתי אג׳ייל מבוצע בצורה גרועה וראיתי אותו כעלה תאנה שמכסה מיקרומנג׳מנט אבל כשאג׳ייל באמת מחזיר את האוטונומיה וההתנהלות לידי המפתחות ומפתחים הוא בעיני בעל כוח הנעה עצום. עומדת מאחוריו ההנחה מרחיקת הלכת שאנחנו כאן לא כי אנחנו חייבות ולא כי מכריחות אותנו אלא כי אנחנו גם *רוצות* לעשות את העבודה שלנו, ולעשות אותה על הצד הטוב ביותר. כמו שהוא מדבר בהרצאה, אג׳ייל הוא כלי שמסתמך על הנעה פנימית. אם כולנו בוחרות להיות פה ולעשות את המיטב, אם כולנו עובדות ביחד *עבור מטרה משותפת* אנחנו נוכל גם ״לנהל״ את עצמנו בדרך הטובה ביותר.
בסופו של דבר במקצוע שלנו, כמו ברבים אחרים, בלי מוטיבציה העבודה נפגעת. אנחנו לא עובדות במפעל בו כמות השעות שנהיה במקום העבודה יהיה ביחס ישיר לתפוקה ובו בלי קשר למצבנו הנפשי והרגשי כמות הבקבוקים שתעבור בקו תהיה זהה. כשמדברות על תפוקה במקום שעות חשוב לזכור שתפוקה אמיתית תלויה במוטיבציה, ושהמוטיבציה שלנו מחוברת לכמות החופש שיש בידינו, לכמה העבודה עצמה מאתגרת ומעניינת ולכמה אנחנו מזדהות עם המטרה הגדולה יותר.
[נכתב על ידי תמר רוחם 23.1.2022]
Baot
All our newsletters can be found here.
Connect with us:
Baot is the biggest Israeli community of women in R&D - software engineers, data scientists, security researchers and academic researchers in the fields of CS.