מידעון פברואר

שלום למורים להיסטוריה

פברואר כבר כאן, כמעט 4 חודשי מלחמה.

חלק ניכר מהתלמידים כבר חזרו לבתי הספר - "המקוריים" שלהם או אלה שקלטו אותם לאור המצב.

רבים מהמורים שלנו, שגויסו למילואים, חזרו לביתם, גם אם זמנית.

אך אנחנו רחוקים משגרה.

לאור הפרסומים האחרונים, חלקם מעוותים לגמרי, אני מבקשת להבהיר, במיוחד למי שאינו מצוי בהנחיות השוטפות:

* אין ולא הייתה הנחייה לא ללמד את נושא השואה.

* בסוף אוקטובר פרסמנו כי במועדי תשפ"ד, לאור אירועי 7 באוקטובר, הקלנו בכללי המענה. אך הבחינה נותרה כשהייתה - 4 פרקים: לאומיות - ציונות; שואה ומלחמה; המאבק על הקמת המדינה; תולדות מדינת ישראל.

* תלמידים שירצו בכך יוכלו לענות השנה גם על 2 שאלות מפרק השואה.

ודווקא בנקודת זמן זו חשוב להודות לצוותי ההוראה המדהימים שלנו:

* למורים ולמורות שקלטו תלמידים מבתי ספר אחרים, מתוכניות ממירות למניהן, ועושים כל שהם יכולים כדי ללמוד את התוכניות הללו ולסייע לתלמידים המפונים.

* למורים ולמורות המגיעים לבתי הספר יום יום, על אף המועקה הכבדה, הדאגה לאהובים, למגויסים ולעתיד, ונמצאים שם עבור הילדים והילדות שלנו.

* למורים ולמורות שלקחו על עצמם עוד ועוד כיתות ומטלות כדי לסייע לעמיתיהם המגויסים.

* למורים ולמורות המגויסים אשר ניצלו את חופשתם הקצרה כדי להגיע לבתי הספר ולחבק את תלמידיהם.

* ולמדריכי היסטוריה, העובדים סביב השעון, מושיטים יד, מסייעים, מנחים ומנחמים - חלקם בעצמם מפונים.

לכולכם יחד וכל אחד לחוד -

תודה והערכה עצומה.

ד"ר אורנה כץ אתר

מפמ"ר היסטוריה

וצוות ההדרכה

כמה הערות - הארות לאור פניות שקיבלתי לאחרונה

1. אין לנו עדיין מושג כיצד תיראה תשפ"ה. (למען האמת, אנו אפילו לא יודעים איך ייראה מרץ...)

2. אין עדיין החלטות לגבי מתווה הבגרויות ולכן לא נוכל להתחייב לכלום. חשוב להבין שמדובר בהחלטה משרדית, ברמת שר, ואנו לא מקבלים החלטות כאלה לבד.

3. במועדי תשפ"ד כללי המענה גמישים מאוד. יש לענות על 3 שאלות מ-2 פרקים לפחות. מאחר וכך (הרי ניתן לענות רק על החלק הסגור, או רק על החלק הפתוח), אין הגבלת זמן לגבי החלק הראשון. כלומר תלמידים יוכלו לוותר על החלק הראשון ולקבל את החלק השני, אם לא למדו או אינם מתכוונים לענות על החלק הראשון. עם זאת - אנו ממליצים לאפשר לתלמידים לעיין בחלק הראשון אולי בכל זאת ימצאו שם שאלה שירצו לענות עליה.

4. לא ניתן לקבל את חלק א' וחלק ב' בעת ובעונה אחת.

5. תלמידים שיענו על שאלות החלק הראשון, ולאחר קבלת החלק השני יימצאו שם שאלות מתאימות יותר עבורם - יוכלו לענות עליהן. אנו נבדוק את כולן ונבחר את 3 הטובות ביותר משני פרקים לפחות. זאת כל עוד מדובר במענה על 4 שאלות משאלות הבחינה, לכל היותר. (כלומר - אין לענות על 8 שאלות כדי שנבחר את הטובות ביותר...).

6. חשוב להשאיר לתלמידים מרחב בחירה רחב ככל האפשר. היו לנו כבר בעבר מורים שהימרו על שאלה מסוימת בבחינה (מלחמת יום הכיפורים) ובסופו של דבר גרמו לנזק גדול לתלמידיהם.

7. ידוע לנו שלאור המצב יש מורים המלמדים את מלחמת ששת הימים ואת מלחמת יום הכיפורים. אין בכך שום בעיה, אך בעבר היה כבר שאלון בו נוסחה שאלה אחת על שתי המלחמות הללו. ומה שהיה בעבר יכול לקרות שוב, ולפיכך - המלמדים כך צריכים לדעת שהם מצמצמים את הבחירה של תלמידיהם.

8. חלק ה-30% בשנת תשפ"ד: נבחנים חיצוניים יכולים להיעזר בציון הלאומיות. נבחנים פנימיים חייבים ללמוד את נושא בית שני. 2 יוצאי דופן - א. מפונים שאושר להם לבחור נושא אחר כגון היסטוריה של היישובים. ב. תלמידים המשתתפים בפעילות התנדבותית ואשר מלווים את הפעילות בכתיבת מסמך המתאר את הרקע ההיסטורי של המקום. מסמך ההנחיות: https://meyda.education.gov.il/files/Pop/0files/historya/suggestion.pdf

"עם כל מערכת יחסי השכנות, ידעו החברים שאהבה גדולה אינה קיימת בין עזה לבארות יצחק. אם יפרצו מאורעות או חלילה מלחמה - מה שאז לא נראה סביר - יצטרכו הקיבוצניקים להתגונן לבדם. העזתים, כך הבינו החברים, לא רק שלא יגנו עליהם, אלא יהיו אלה שיתקפו אותם בעצמם. השכן אבו ג'דיד, שהיה אף הוא מיודד עם החברים, היה מספיק מפוכח והגון כדי לומר בפשטות מציאותית קולעת מה לדעתו יקרה אם יתגלע סכסוך. בכל פעם שעלה הנושא הביטחוני לדיון נהגו החברים להתלוצץ ולצטט את אבו ג'דיד: "אם יהיו מאורעות אז תוך שתי דקות - מפיש קומפניה" שזה בתרגום חופשי, אין קיבוץ ואין חברות."

(שם, עמ' 56)

התיאור הזה, הופך הקרביים לקוח מספר חדש (יצא לאור בספטמבר השנה), העוסק בסיפורו של קיבוץ בארות יצחק. הקיבוץ הוקם בנגב המערבי ב-1943, נהרס על ידי הצבא המצרי במלחמת העצמאות והוקם מחדש ליד יהוד.

סיפורם של החלוצים, חיי היום יום שלהם והמלחמה, מסופר מנקודת מבטו של מגדל המים הפורסם העומד על תילו עד היום, ומבוסס על ראיונות עם מי שהיו אז ילדי המקום.

ויש גם סוף עם תקווה, שאנו כל כך זקוקים לה היום.

ספר מקסים, קולח ומענין.

אומנם מדובר בסיפור ולא בתיעוד היסטורי העומד בכללי תחום הדעת, אך בצירוף הסבר נאות לתלמידים ועמידה על ההבדלים בין ספרות להיסטוריה, ניתן בהחלט להפיק ממנו קטעי מקור, במיוחד בימים אלה.

בתי ספר המעוניינים בספר מתבקשים לפנות לשחר פורשר: 050-2024465.

שימו לב - ישנו תורם המוכן להעניק ספרים בחינם. אם תפעלו מהר - תוכלו להיות מי שיקבלו את הספרים.

מצורפים: 1. תמונת כריכת הספר. 2. שלט ההנצחה במקום.

מוזיאון החאן בחדרה מציע מגוון פעילויות לתלמידי היסודי, חט"ב וחטיבה עליונה (יש גם לקטנטנים).

המוזיאון מתמקד בתקופת חידוש ההתיישבות היהודית בא"י, ונוגע גם בתקופות מאוחרות יותר (העלייה הגדולה לדוגמה). במקום שפע של חפצים בני התקופה הממחישים לתלמידים את חיי היום יום - ילדות, מסחר, חינוך.

הביקור עם התלמידים מומלץ מאוד, וניתן לשלבו בעבודה על המשימות המבוקרות. צוות ההדרכה של המוזיאון, בשיתוף עם מדריכי היסטוריה, יסייעו לכם לבנות בחינה ייחודית בתוך המוזיאון (אם אתם מגישים פנימית), או - להיערך לביצוע כל אחת מהמשימות המבוקרות.

מצורף כאן מידעון של המוזיאון הכולל פרטי קשר: