סביבתון

אנו שמחים לשתף אתכם בגיליון פברואר 2020 של הסביבתון תש"ף – עלון המרכז הודעות ומידע עדכני ושימושי שיכול לסייע לכם בהוראת המקצוע בכיתה ומחוצה לה.

עוד חודש עבר במהרה וגיליון חדש של הסביבתון מתפרסם, בחודש פברואר ישנם כמה אירועי סביבה חשובים. "ט"ו בשבט", אנו מציינים את "ראש השנה לאילנות". ט"ו בשבט יש לו משמעות עצומה עבורנו, בני האדם. קודם כל, זו הזדמנות נהדרת לעשות למען הסביבה שלנו. בט"ו בשבט אנחנו נוהגים לקיים נטיעת עצים בכל רחבי הארץ, נטיעת עצים תתמוך בקליטת הפחמן, ואם תהיה במרחב העירוני אז תספק יותר צל וזה יכול להפוך את החיים בעיר ליותר נעימים.

האם נטיעה של עצים יכולה למתן את משבר האקלים, לפי המחקרים נטיעה בהיקף גדול יכולה להרוס מערכות אקולוגיות קיימות. לכן נטיעת עצים זה לא הפתרון , אבל יש הרבה פתרונות שמשתלבים היטב ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals) שהגדיר כ-17 יעדים עם 169 מטרות משנה שכיסו טווח רחב של נושאים בקיימות, להשגה עד שנת 2030 וגם קבע מדדים להערכתם, שינויי אקלים הוא אחד האתגרים המשמעותיים העומדים היום בפני האנושות– אך לא הבלעדי.

תכנית הלימודים במבוא למדעים במדעי הסביבה תתמקד בשינויי אקלים שמבטא שינויים מהירים וקיצוניים במזג האוויר. השנה התחלנו בהשתלמות בנושא בשיתוף עם מרכז השל לקיימות . מורים למדעי הסביבה שהשתתפו בהשתלמות בשנה שעברה התחילו בלימוד מבוא למדעי הסביבה כבר השנה. בשנת תשפ"א אנו מתכוונים להרחיב את הפיתוח המקצועי למורים בנושא שינויי האקלים ולהגדיל את מספר התלמידים שלומדים את הנושא שהפך להיות אחד הנושאים החשובים בזמן האחרון.

בחודש מרץ כולנו נפגשים ביום שישי ה-27.3.20 בצעדת האקלים 2020 .

באותו נושא תתקיים הרצאה מתוקשבת ב 19.2.2020 בשעה 10:15 ניר סתיו מנהל השירות המטאורולוגי ידבר על שינויי אקלים בעולם בכלל ובישראל בפרט, ומה אפשר לעשות בנושא.

מצ"ב קישור להרשמה משבר האקלים.

גם השנה יערך כנס מקוון במסגרת "איחוד מול ייחוד" בכ"ה באייר תש"ף, 19.5.2020.

במסגרת הכנס השנה יושק מיזם חדש - "סרטיפ". בנושא "הלמידה- פנים רבות לה"

מורים יקרים,

נשמח שתשתפו באמצעות סרטונים פרי הפקתכם, רעיונות, הצעות, טיפים שלכם כמורים. הסרטונים המשמעותיים יוצגו בגלריית הסרטונים של הכנס עם הקרדיט שלכם ויישארו באתר הכנס כמשאב לעמיתים.

• הפיקו סרטון באורך של 1-2 דקות בהם תציגו רעיונות, יישומים או טיפים בהוראה בתחום הדעת או הוראה בכלל, תחת הכותרת "הלמידה פנים רבות לה".

•הסרטון יופק באמצעות סמארטפון. מצורף קישור לסרטון המציג טיפים בהם מומלץ להיעזר בעת הפקת הסרטון האישי:

שישה טיפים מעולים לצילום וידאו מוצלח

• העלו את הסרטון ל- youtube , על פי הפירוט הבא:

ü בשורת ה"כותרת" הוסיפו שם מתאים לסרטון.

ü בשורת ה"תיאור" כתבו את הפרטים הבאים: שם פרטי ושם משפחה, תחום הדעת, שם בית הספר, יישוב בית הספר.

ü בהגדרת פרטיות: בחרו באפשרות "לא רשום" (לא ב"ציבורי").

• העתיקו את הקישור של הסרטון ושלחו למפמ"ר במייל: samia1010@gmail.com

כתבו במייל את הפרטים הבאים:

ü שם פרטי ושם משפחה:

ü תחום הדעת:

ü שם בית הספר:

ü יישוב בית הספר:

ü כתובת מייל:

ü מספר טלפון נייד:

תאריך אחרון למשלוח סרטונים: 3.3.2020

בחודש האחרון יצאו לדרך שתי קהילות למידה מקצועיות למורים למדעי הסביבה: קהילת רהט וקהילת בית ברל.

מי יכול להצטרף לקהילה?

v מורה למדעי הסביבה שרואה בעבודתו שליחות חברתית, ומוכן להשתתף באופן סדיר במפגשים (80% נוכחות)

v מורה שמוכן ל"פתוח את דלת כיתתו" ולחלוק מניסיונו ומעולם הידע שלו במטרה להעשיר את תחום ההוראה של מדעי הסביבה

v מורה ששותף לתחושה שידע הוראת הסביבה מצוי ברמת השדה, ושניתן להבנותו בצורה

משותפת.

הקהילה החדשה- קהילת הדרום החלה בפעילות ברהט, ואליה מגיעים מורים מאזור הדרום, וקהילת המרכז בבית ברל, היא קהילה ממשיכה של מורים מאזור המרכז. את קהילת הדרום מובילים רפאלה בביש ואיאד חדיג'ה, ואת קהילת בית ברל מובילות רפאלה בביש ואורלי שושן.

מדעי הסביבה הוא מקצוע מאתגר במיוחד, הדורש ידע אינטרדיסציפלינרי ותשומת לב מיוחדת לתהליך הלמידה האישי של כל תלמיד. מורים למדעי הסביבה, בודדים בעשייתם, דלת כיתתם סגורה והם לומדים בעיקר מניסיונם שלהם. מתוך האתגרים הללו, צמחה היוזמה של קהילת מורים לומדת. קהילה לומדת היא קבוצה של אנשים שלחבריה מכנה משותף או אינטרס משותף. בקהילה מתקיים תהליך פעיל, דינאמי ומתמשך בו לומדים חבריה יחד, מתוך שיתוף, אחריות, מחויבות לקבוצה, התחלקות בידע ורפלקציה אישית וקבוצתית. קהילה מקצועית לומדת היא קבוצה של אנשי מקצוע הבוחנים באופן משותף את הידע והפרקטיקות שלהם ודנים בהם במטרה להשתפר מבחינה מקצועית.

מפגשי הקהילה הראשונים היו מרגשים, המורים שיתפו בפתיחות על הצורך שלהם להשתייך למפגשים מסוג זה ועל המקום המרכזי שקהילה לומדת יתפוס בעשייה החינוכית שלהם. מטרת תוכנית הקהילות הלומדות היא לאפשר התפתחות מקצועית של המורים למדעי הסביבה. הקהילה מאפשרת למורה היחיד לחלוק ניסיון ומשאבים עם עמיתיו, להכיר ולהתנסות בפרקטיקות הוראה "ממוקדות לומד", ולקדם באופן שיתופי הוראה טובה המבוססת על עדויות מהכיתה.

במהלך מפגשי הקהילה אנו שמחים לשלב גם הכרות עם מרחבי לימוד ייחודיים בבתי הספר השונים. את המפגש הראשון של קהילת רהט קיימנו בתיכון אלנור ברהט, והמפגש הראשון של קהילת בית ברל התקיים בתיכון שהם.

המפגש התחיל ביציקת יסודות לבנייה של קהילה תומכת ומקדמת, בהיכרות הדדית ובהבניה משותפת של מטרות הקהילה והיעדים המשותפים אליהם אנו שואפים להגיע. במפגש שהתקיים בשהם, ערכנו סיור על גג בית הספר, ולמדנו מהמורים נועם ועדי על אמצעים פשוטים וזולים לגידול ירקות, בתוך העיר, במרחב הביתי. בהמשך אנחנו נעסוק בתחומים מגוונים הנוגעים לטיוב עבודת ההוראה, נלמד על האתגרים של החקר המדעי, הסדנא הסביבתית, הוראה בכיתה מגוונת יכולות ועוד.

מחכים כבר למפגשים הבאים!

מפגש פא"פ השני של ההשתלמות המחוזית התקיימו בשלושה איזורים בו זמנית ביום רביעי י"ח בטבת, תש"ף 15.1.2020 המפגש באזור הצפון התקיים באגודת הגליל למחקר יישומי, שפרעם. מפגשים נוספים התקיימו בתיכון חקלאי ימה בזמר, בתיכון דרכא רמון בגדרה, בתיכון אל ראזי ברהט, בתיכון רינסנס בית חנינא בירושלים. במפגשים השתתפו מעל 160 מורים מכל הארץ. המפגש התמקר בניתוח המאמר המדעי: עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר ,סדנה חקר בנושא מים ופעילות באותו נושא.

ההשתלמות של 30 שעות כוללת 9 מפגשים: 8 הרצאות מקוונות בימי רביעי בערב 20:00-22:15 (תאריכי ההרצאות הם: 19.2 , 4.3 , 18.3 , 22.4 , 6.5 , 20.5 ,27.5, 3.6) + מפגש פנים אל פנים בטכניוןב - 24.6.

ההרצאה הראשונה של גדעון בכר, שגריר ישראל לקיימות במשרד החוץ בנושא "התחממות גלובלית ויחסים בינלאומיים" ביום רביעי 19.2.

תקציר ההרצאה:
השלכות משבר האקלים הולכות ומורגשות בעולם ובישראל. בהרצאה עם השגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, נשמע מה קורה בעולם בתחום, מה המגמות והצעות לפעולה עבור מורות ומחנכות במערכת החינוך

קישור להרצאה:
https://pop.education.gov.il/sherutey-tiksuv-bachinuch/academya-bareshet/kol-hashidurim/global-warming/

קישור הוראות להתחברות להרצאה:

http://bit.ly/zoomconnect

בקרוב נשלח קישור לטופס הרשמה ליומן ההשתלמות למסלול עם ציון ובלי ציון.

מוזמנים להצטרף לקבוצת מורים למען האקלים בפייסבוק ולהרשם לקבלת חומרים חינוכיים והודעות לקראת מצעד האקלים 27.3.20

יש לכם פעילויות שפתחתם בנושא משבר האקלים?
אנא שלחו לנו לקראת פיתוח יחידת הוראה בנושא. nirita@technion.ac.il

כדאי לדעת! ניתן לארגן הרצאות ללא תשלום לחדרי מורים

1. תלמידי כיתה י"א בבית ספר תיכון מקיף ע"ש ד״ר חאלד סלימאן, נצרת בלווי המורה גידאא אבו אחמד עתאמנה במטרה להגברת המחויבות שלהם לשמירה על הסביבה, הם פעלו באופן מעשי לצמצום הטמנת פסולת לסוגיה והכינו תערוכה שכללה שולחן וספסלי ישיבה ממשטחים, גוף תאורה מבקבוקי פלסטיק, ועוד המון דברים יפים לקישוט קירות בית הספר כאשר כל היצירות התלמידים בנו מסוגים שונים של פסולת. הפרויקט התחיל בתהליך איסוף, הפרדה ומיון ובסוף בניית המדגמים.

2. תלמידים מתיכון ימה פועלים למען חיות הבר

כלכך פשוט וכל כך מרגש!

מייסא ומונדר גאנם שני תלמידים מתיכון חקלאי ימה, מצאו שועל פצוע כשהוסתבבו בפאתי המועצה המקומית זמר, הם הרימו את הכפפה והתקשרו למוקד רשות הטבע והגנים . השועל הפצוע שהיה לו מזל נלקח ע"י פקחי רט"ג לטיפול בבית החולים לחיות בר, לאחר טיפול מתאים השועל שוחרר לטבע במקום שנמצא בו, ע"י פקח רשות הטבע והגנים בלווי התלמיד ואבא שלו.

שני התלמידים שמצאו את השועל הפצוע, לומדים בתיכון חקלאי ימה שבו מתקיימת תכנית חינוכית קהילתית של רשות הטבע והגנים "למען חיות הבר שיהיו פה גם מחר". התכנית חושפת את התלמידים לעולם הטבע הקיים בישראל ואיך לשמור עליו בצורה נכונה למען הדורות הבאים.

לכן השועל ניצל בזכות מודעות התלמידים שהולכת וגוברת לשמירת הטבע.

אפשר לצפות ב סרטון השיחרור

סוגיות סביבתיות הן עניין שבשגרה, ופעמים רבות אנו נתקלים בהן במדיה התקשורתית. מעבר לרצון להשאיר את תלמידינו מעודכנים ולהישאר בעצמנו רלוונטיים, עיסוק בסוגיות סביבתיות אקטואליות בכיתה מהווה מצע פורה ללמידה משמעותית. בכל סביבתון נביא לכם רעיון לפעילות של למידה משמעותית בכיתה, על רקע של סוגיה סביבתית. כל פעילות תהיה מבוססת על אסטרטגיית הוראה המכוונת ללמידה משמעותית. בנוסף, נביא רעיונות לכלים מקוונים, אשר יכולים לשמש בפעילות המוצעת. והפעם "הנהר הסודי" שהתגלה באזור ים המלח ונחשף בחדשות ערוץ - האם נכון לגלות את הסוד ולחשוף את הנהר לציבור?

אסטרטגיית הוראה – למידה פעילה באמצעות דיבייט

דיבייט הוא דיון פומבי בנוגע לסוגיה במחלוקת, אשר נערך בשיטה פורמאלית שכלליה מקובלים על משתתפי הדיון. הדיבייט הוא כלי המאפשר לתלמידים להשתתף באופן פעיל ולהיות מעורבים באופן ישיר בלמידה. הדיבייט מעודד עבודה שיתופית, חשיבה ביקורתית, הקשבה, חקירה, פתרון בעיות, העלאתטיעונים והנמקות, שאילת שאלות חיזוק ביטחון עצמי ויכולות תקשורת ודיבור בפני ציבור (ע"פ רבקוסקי). יש סגנונות דיבייט תחרותיים שבו נמדדים המשתתפים על מספר הטיעונים שנאמרים בדקה. הפעילות המוצעת להלן, אינה מבוססת על מספר הטיעונים אלא אופן הצגתם ויכולת השכנוע של הנואמים.

מקור וקריאה נוספת: הוראה ולמידה פעילה באמצעות דיבייט, יורם רבובסקי ; סרטון הנחיות לביצוע דיבייט

הנהר הסודי

בינואר 2020 פורסמה סדרת כתבות בחדשות ערוץ 11 על "נהר סודי" שנחשף לציבור. "הנהר הסודי" הוא קניון הזורם כל השנה בשטח המכונה מיצר לינץ, שאורכו כעשרה ק"מ ועומקו מגיע לעיתים 20 מ'. זהו המשך של נחל הערבה שהתארך בעקבות ירידת מפלס ים המלח והתייבשות האגן הדרומי של ים המלח. כלומר, נחל הערבה, הזורם מדרום לצפון נשפך בעבר לאגן הדרומי וכיום לאחר ההתייבשות בשנות ה-80', נשפך הנחל לאגן הצפוני. "הנהר הסודי" הוא קטע הנחל מחבר בין האגן הדרומי לאגן הצפוני של ים המלח, שהיו למעשה ים אחד עד 1975. המקטע זורם בחלקו בתוך איזור תעשייתי, בין בריכות האידוי של מפעלי ים המלח הישראלים והירדנים, ומוזן ברובו מהתמלחת שבבריכות מפעלי ים המלח הישראליים והירדניים, בנוסף למי שטפונות, מי תהום ומי מעיינות. מפעלי ים המלח מבצעים תהליך מיצוי מבריכות האידוי ובסיומו משחררים חזרה אל הנחל את התמלחת מהבריכות לנחל ערבה. מנחל ערבה הם זורמים לים המלח. בגלל המליחות הגבוהה אין צמחיה הגדול המקטע הזה. בשל הפרשי הגובה ההולכים וגוברים בין בריכות האידוי לים המלח, המים החוזרים לים מהבריכות ומי השטפונותהעונתיים בנחל ערבה, מעמיקים את אפיק נחל ערבה ונוצר נקיק זורם.

בקטע נחל זה, יש מגוון תופעות ייחודיות בקנה מידע עולמי, של התחתרות הנחל, פטריות וצורות מלח, סדקי בוץ גדולים, בולענים שהוצפו במלח ועוד. הנהר ותופעותיו נחקרו ע"י חוקרים של המכון הגיאולוגי.

בשל היותו בשטח תעשייתי תפעולי, מוקף בולענים ומוקשים שנסחפו אליו דרך נחל הערבה, קטע "הנהר הסודי" אינו מוכר לציבור ואף לא לגופי הסביבה ולרשויות. לפני מספר שנים ועדת תכנון הות"ל (הועדה לתשתיות לאומיות) אישרה למפעלי ים המלח להעביר דרכים לחציית הקטע הזה. האישור ניתן על סמך עדות של מפעלי ים המלח שאין כלום בשטח, כשבוועדה חשבו שמדובר בתעלה מלאכותית קצרה. אף אחד מהגופים הרשמיים שנתנו את האישור לא הכירו את הנהר ותופעותיו. בפועל, הקבלן שמבצע את פריצת הדרכים (מדובר בקבלן ירדני העובד בשטח ישראל) לא פעל לפי הנחיות האישור של הות"ל, אלא פרץ את הדרך באופן שפגע משמעותית בגדת הקניון ופעל ללא פיקוח. כעת עולות השאלות מי אישר את פריצת הדרכים ומדוע? ומי מפקח על העבודות. בעתיד מתוכנן לרכז עודפי מלח מפרויקט "קציר המלח" (נוכח הסכנה של עליית מפלסהמים בבריכה 5והשפעתה על בתי המלון לאורך החוף, נבחר פתרון של איסוף המלח)בשטח זה – עבודות שעלולות לפגוע בתופעות הטבע הייחודיות.

בעקבות החשיפה בערוץ כאן 11 החלה התעניינות רבה בנושא. החברה להגנת טבע הוציאה בקשה לדיון דחוף בות"ל בנושא וארגנה עצומה לעצירת העבודות באזור.

*יש להדגיש שהמקום מסוכן ואין לעודד סיורים באזור

מקורות:

פרק 1: חשיפהראשונה , כאן 11 (12 דקות)

פרק 2: התכנון - לכסות הכל במלח, כאן 11 (13 דקות)

הנהר הסודי – הסבר מדעי, Ynet

מאמר דעה – מה באמת צריך להדאיג בנושא ים המלח, גלובס

האם ריאלי להקים פארק "הנהר הסודי", מאקו

פתיחה– רקע לנושא:

נשאל את התלמידים מי שמע על הנהר הסודי ומה הם יודעים עליו? נציג את מיקום הנהר בין שני האגנים של ים המלח.

• נציג בפני התלמידים את הכתבות שפורסמו בערוץ 11 (אפשר גם רק אחת מהן) כרקע לדיון שיעסוק בסוגיה – האם נכון לפרסם את הנהר הסודי לציבור?

גוף הפעילות – הכנות לדיון:

נשאל את התלמידים מי השתתף בעבר בדיון בסגנון דיבייט? נציג את מבנה הדיבייט בעזרת סרטון קצר או שנתאר לתלמידים את שלבי העבודה:

1. נתחלק לשלוש קבוצות: קבוצת תומכי פרסום הנהר הסודי לציבור,קבוצת מתנגדי הפרסום וקבוצת השופטים. נבקש מכל קבוצה למנות יו"ר קבוצה.

2. על קבוצת השופטים להכין קריטריונים לשיפוט הטיעונים וכן להכין שאלה אחת לכל קבוצה. דוגמאות לקריטריונים לשיפוט: ענייניות הטיעונים, מידת ההסתמכות על מידע ועובדות, אופן הצגת הטיעונים, מידת השכנוע של הנואמים, אופן התשובה על שאלת השופטים וכו'.

3. כל אחת משתי הקבוצות המציגותתתחלק למספר צוותים של 4-5 תלמידים. לרשותם 20 דקות הכנה ראשונית – עליהם לחשוב על טיעונים בעד או נגד הפרסום לציבור ולנמק אותם תוך התבססות על עובדות מבוססות. ניתן להיעזר במקורות מידע כמו המקורות שצוינו לעיל. למשל:

טיעונים בעד

· הפרסום גרם לתהודה תקשורתית והביא את הסוגיה למודעות הציבור

· הפרסום יוביל לבחינה מחדש של החלטת הות"ל ולמניעת הפגיעה בנחל

· הפרסום עשוי להוביל לשמירה טובה יותר של התופעות הייחודיות בשטח

טיעונים נגד

· הפרסום יגרום למבקרים רבים להגיע ל"נהר הסודי" ובכך נשקפת סכנה לבטחונים

· ריבוי המבקרים, גם לאחר שיוסדרו אמצעי בטיחות, יוביל לפגיעה בתופעות הייחודיות בשטח

· מדובר בשטח תפעולי של מפעלי ים המלח ומבקרים בשטח עשויים להיפגע או לפגוע בתהליכים המתרחשים שם

4. כל הצוותים יחברו יחד להסכמה על הטיעונים של הקבוצה וחלוקת הטיעונים בין הצוותים. עליהם לקבוע את סדר הטיעונים שיוצגו. כמו כן יש לבחור צוות פותח הכולל את יו"ר הקבוצה שיכין את דברי הפתיחה, וצוות מסכם שיציג את דברי הסיכום.

5. כל צוות יכתוב טיעון אחד מנומק/ את דברי הפתיחה או הסיכום ויבחר נואם שיציג.

6. כלל הצוותים משתי הקבוצות יחברו למליאה. כעת נפתח הדיון לפי סדר הדוברים הבא.לרשות כל דובר 3 דקות בדיוק:

· דובר פותח מקבוצת בעד פרסום הנהר הסודי (יו"ר הקבוצה)

· דובר פותח מקבוצת נגד פרסום הנהר הסודי (יו"ר הקבוצה)

· נואם מטעם מקבוצת בעד פרסום הנהר הסודי המציג טיעון אחד

· נואם מטעם מקבוצת נגד פרסום הנהר הסודי המציג טיעון אחד

· נואם מטעם מקבוצת בעד פרסום הנהר הסודי המציג טיעון אחר

· נואם מטעם מקבוצת נגד פרסום הנהר הסודי המציג טיעון אחר

נואמים נוספים לפי מספר הטיעונים של כל קבוצה

· נואם מסכם מטעם קבוצת בעד פרסום הנהר הסודי

· נואם מסכם מטעם קבוצת נגד פרסום הנהר הסודי

· נציג קבוצת השופטים המציג שאלה לקבוצת הנגד + נציג שיענה

· נציג קבוצת השופטים המציג שאלה לקבוצת הבעד + נציג שיענה

7. במהלך הצגת הטיעונים על קבוצת השופטים לתת ציונים לקבוצות, לפי הקריטריונים שהם הגדירו. בתום הדיבייט עליהם להכריז על הקבוצה הזוכה ולנמק את החלטתם.

סיכום הפעילות

לאחר שלב ההכנה נזמין את כלל התלמידים וננהל את הדיון לפי שלבי הסדר שפורטו לעיל. נבקש מהשופטים להכריז על הקבוצה המנצחת.

לאחר הדיון וההכרעה, נזמין את התלמידים להתייחס לדיבייט– הרשמים שלהם מהפעילות, תחושות בעקבות הדיון.

נזמין את מי שמעוניין להתייחס לדעתו האישית – בעד או נגד פרסום "הנהר הסודי" לציבור.

נזמין את המעוניינים לחתום על העצומה למען שמירת המקום.

כותבת ועורכת תוכן: נירית לביא אלון ושני צור

נשמח לקבל מקהל המורים למדעי הסביבה רעיונות לפעילויות, סיכומים, מצגות, מאמרים וכל חומר מקצועי אחר אשר יכול לתרום להוראת מדעי הסביבה.
את התכנים ניתן לשלוח למייל sani.zur@gmail.com