השכר שלהן - פינת הפנתאון #19
איך נראה מו"מ מהצד של המעסיקה, ומה כולנו יכולות ללמוד מזה
פינת הפנתאון היא פינה שבועית בה נשתף תכנים שאנחנו מאמינות שהם חלק מה"פנתאון" של מה זה להיות אישה בפיתוח.
בהרצאה זו, שחר קדר, בזמנו מנהל פיתוח בביג-פנדה, מדבר על הפילוסופיה שהוא פיתח בנוגע לאיך *לתת* הצעות שכר טובות.
והמסר הכי חשוב בעיני בהרצאה הזו, היא הגישה הפרקטית לאיך להפוך את המשא ומתן לחלק אינטגרלי מתהליך תיאום הציפיות בין המועמדת לבין המעסיקה.
ונתחיל בכלל מהשאלה - מה היא הצעת שכר "טובה"?
1. הצעה שהמועמדת תשמח לקבל
2. הצעה שמשקפת את הערך שהמעסיקה חושבת שהמועמדת תביא לחברה
מפאת קוצר היריעה, נתרכז בפוסט זה רק בנקודת המבט של המועמדת - כלומר מה אני כמועמדת יכולה ללמוד על ניהול משא ומתן מכבד ואפקטיבי, מתוך התבוננות בתהליך מנקודת המבט של המעסיקה?
ראשית כל, אני יכולה לסייע למעסיקה לענות על שני הסעיפים לעיל.
כלומר אני יכולה להיות שקופה לגבי איזו הצעה תשמח אותי, לעשות כמיטב יכולתי לשדר את המסר של מה הערך שאני חושבת שאני יכולה להביא לחברה, וכיצד השניים מתאימים.
באמצעות פרופילים פיקטיביים ומשעשעים, קדר דן במספר סוגיות קריטיות בתהליך קבלת ההחלטות:
1. הטיית העיגון.
על הטיה זו נכתבו ספרים שלמים (בקצרה, הראשונה "לזרוק מספר" במשא ומתן היא זו שמעגנת את הדיון, לכן כדאי שאנחנו נעגן את הדיון למספר שאנחנו רוצות לכוון אליו), ולכן כעת נתרכז באיך למצוא את המספר הנכון עבורנו כך שנוכל לעגן את השיח למספר "הנכון".
כמועמדות אנחנו יכולות לפעול בשלושה "סדרי גודל":
בסקייל יחסית גדול, אנחנו יכולות לחפש בטבלאות שכר, וגם יש את אתר WOO לחיפוש עבודה, שבו את יכולה להכניס את הפרופיל שלך (שיוצג שאופן אנונימי לחברות) ואת ציפיות השכר וכך לפי כמות הפניות לקבל מושג לגבי ערך השוק שלך. החיסרון - פחות פרסונליזציה.
בסקייל קצת יותר נמוך אנחנו יכולות להתייעץ עם קולגות וחברות, כך יש יותר התאמה בין התשובות שנקבל לבין הערך ה"אמיתי" כי נדבר עם א.נשים שמכירות אותנו.
ובסקייל קטן אך הכי אפקטיבי, אנחנו יכולות לכייל את הציפיות שכר שלנו לפי עצמנו. ככל שתתראייני יותר ותגיעי ליותר מקומות שבו יש דיון רציני בנושא השכר, כך תגלי יותר במדויק איך השוק "תופס" את הערך שאת יכולה להביא לחברות.
2. ציפיות השכר כחלק מתהליך התיאום ציפיות המקצועי.
הדיון על השכר יכול, וכדאי שיהיה, חלק בלתי נפרד מהתקשורת בין המועמדת לבין המעסיקה בנוגע למה הולך להיות במערכת יחסים הזו.
כלומר השכר הוא אמצעי לתקשר את רמת הסיניוריטי, כפי שהמועמדת תופסת את עצמה, וכפי שהמעסיקה תופסת את המועמדת.
ומה נעשה כאשר יש פער משמעותי בין התפיסות?
זו הזדמנות מצוינת להתחיל דיאלוג, ולהתחיל לבסס מערכת יחסים של אמון.
אז מה לעשות אם אני חושבת שהשכר שהוצע לי נמוך משמעותית מהשכר שמתאים לרמת הסיניוריטי בה אני תופסת עצמי?
אני יכולה לשאול מאיפה לדעת המעסיקה הפער נובע.
אולי הפער נובע מכך שהתפקיד הוא מראש כזה שמתאים לרמת סיניוריטי אחרת - ואז אפשר לשאול אם מתאים לי בכלל תפקיד כזה.
אולי הפער נובע מכך שעשיתי רושם בראיונות של פחות סיניורית מאיך שאני תופסת את עצמי - ואז אפשר לשאול מה בתהליך גרם למעסיקה לחשוב את זה? ואיך כן אוכל בהמשך הדרך להתפס על ידי המעסיקה כמו שאני חושבת על עצמי?.
לסיכום, אחרי שעשיתן את המחקר, ואחרי שיש לכן את המספר ה"נכון" שימו לב כמה ערך אתן יכולות לקבל מלבקש יותר!
לא רק שתקבלו יותר כסף, אלא שגם אם לא - תוכלו להתחיל דיאלוג על איך להצליח בארגון.
זה כמובן דיון שכנראה שווה לקיים בלי קשר, אבל כמו שאמרנו - תיאום ציפיות שכר הוא שער לתיאום ציפיות מקצועי!
אנחנו יודעות הרי שקשה לנו (לרבות מאיתנו) לדבר על כסף, ולבקש הרבה וכו, אז במקום לראות את התהליך המעיק הזה כמשהו נודניקי שצריכות לתקתק ויאללה הלאה, בואו ננסה לקחת את התהליך הזה כעוד אמצעי שיש לנו לגדילה אישית ומקצועית, עוד לפני שבכלל חתמנו על החוזה.
[נכתב ע"י דליה גרצמן 1.11.2021]
Baot
All our newsletters can be found here.
Connect with us:
Baot is the biggest Israeli community of women in R&D - software engineers, data scientists, security researchers and academic researchers in the fields of CS.