לקראת חג השבועות, חג מתן תורה בו קוראים את מגילת רות, נגלה צדדים מופלאים באישיותה של רות המואביה וננסה להקנות את הערך החשוב: חסד. נבין את הקשר בין חסד למגילת רות. ננסה לעורר בלבנו את מידת החסד שקיימת בנו מאז ומעולם בהשראתה של רות המואבייה ונתאים אותו לתקופתנו.

1. מהו חסד לפי דעתכם?
2. אילו מעשים בסרטון נחשבים כחסד?
   
3. האם כל מעשה טוב הוא חסד?
   
4. האם יש קשר בין חסד לאהבה?

טובה מרובה, צדקה, מעשי אהבה ונדיבות לב, יחס לפנים משורת הדין

• חן, נועם,
• גמילות חסדים – עשית טובה לבריות.
• חסיד- מתנהג ביושר, עושה חסד, נוהג באהבה וברחמים.
• (מתוך מילון אבן שושן)
  

חֶסֶד הוא הוא ביטוי שמשתמשים בו כדי לתאר הענקת טובה מעל ומעבר (העתרת- טובה-יתרה). מכן שיש שתי משמעויות: עושים טובה למי שלא מגיע בכלל או שמעניקים טובה יותר ממה שמגיע.

(על פי מורה נבוכים, חלק שלישי פרק נג. למעבר לנוסח המקורי של הרמב"ם, על פי תרגום שורץ, לחצו כאן.)

מגילת רות מספרת את סיפורה של משפחה אלימלך שעקב הבצורת והרעב עוזבת את מולדתה והולכת לשדה מואב. בניה של אותה משפחה כיליון ומחלון מתחתנים עם שתי מואביות רות ועורפה. לאחר זמן מתים אב המשפחה ושני בניו, ונותרת רק נעמי אם המשפחה ושתי כלותיה. לאחר שלא נותר לה דבר, מחליטה נעמי לחזור למולדתה אבלה וחפויה וענייה, ומפצירה בכלותיה להניח לה. אך לעומת עורפה שנשמעת וחוזרת למשפחתה, רות מתעקשת, דבקה בה וחוזרת עימה לארצה. לאחר שהן חוזרת לבית לחם, הולכת רות לשדות, ללקט שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים. וכך נעמי ורות חיות בקושי רב. בועז, בעל השדה, מצווה מפורשות על פועליו העובדים בשדה, שלא לאסוף את השיבולים הנושרות מידיהם ואת חבילות העומרים שנשכחו במהלך יום העבודה, על מנת שיושארו לעניים. לאחר זמן מסוים בעל השדה בועז מבחין ברות, ומבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר. הקשר בין השניים, בעידודה של נעמי, מבשיל לנישואין. מזיווג זה נולד לאחר כמה דורות דוד המלך.

(מתוך actualia.shiuracher.org)

קיימות מספר סיבות:

• חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. חז"ל טוענים כי קוראים את המגילה בחג השבועות מכיוון "שמגילה זו כולה חסד והתורה כולה חסד וניתנה בחג השבועות" (מדרש לקח טוב), רבי זעירא הוסיף: "מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים" (מדרש רות רבה).
• במגילה מממשים את חוקי החסד על פי התורה שניתנה בחג השבועות, ליתום לגר ולאלמנה בכך שמאפשרים להם לחיות בכבוד.
  
• מעשים של חסד שנעשו על ידי רות המואביה ושאר גיבורי המגילה אשר נפרט בהמשך

בפרק א' פסוק 8 כתוב: "[יַעַשׂ]הה' עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי". נעמי בירכה את כלותיה שיזכו בחסד מה'.

רות עזבה מרצונה את כל אשר הכירה, כדי ללכת עם נעמי. גם אברהם המייצג את החסד עזב את ארצו ומולדתו. אך הוא עזב כי ה' צווה עליו: "לְךָ לֶךְ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב1:) לכן המעשה של רות גדול יותר מכיוון שהיא באה מרצונה הטוב ולא שעתה להפצרות נעמי שביקשה ממנה לשוב אל עמה.

שניהם זוכים להמשכיות בשל החסד שעשו. אברהם שזוכה לבנות מזרעו את עם ישראל "עולם חסד יבנה"

רות זוכה לבנות את מלכות ישראל מזרעה "אמה של מלכות"- סבתא רבתה של דוד המלך.

"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל-נָעֳמִי, אֵלְכָה-נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים--אַחַר, אֲשֶׁר אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו; וַתֹּאמֶר לָהּ, לְכִי בִתִּי" (רות, פס' 22).

רות - בחורה צעירה יכלה הייתה להינשא שוב אך היא מקשיבה לנעמי ומותרת על כך כדי לקיים את מצוות הייבום (אשה נשואה ללא ילדים שבעלה נפטר ממשיכה את השושלת שלו על ידי נישואין לקרוב משפחה).

בועז אומר לרות: "הטבת חסדך האחרון מן הראשון, לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר" (רות, ג' י'). בועז מעריך מאוד את רות שלא מתחתנת עם הבחורים הצעירים ובוחרת לשהיה גדול מרות בהרבה שנים שהרי הוא קורא לה בלשון חיבה בתי. כלומר כוונתו הייתה היטבת בזה שאינך הולכת, ובכך את מכריעה שלא תתחברי עם אחד הבחורים ללכת אחריו. להינשא לו. אינך רוצה לא בבחור דל ואפילו לא בבחור עשיר אלא בגואל מקרובי בעלך. וערירות נעמי מוותרת על האפשרות לחיות חיים אישיים נעימים ותקינים בעתיד ע"י נישואיה לבועז מכל מקום היא מאפשרת לנעמי לצאת מכלל בדידותה

רות שומעת לעצתה של נעמי ומבקשת מבועז להביע את אחריותו למשפחה ולגאול אותה. המשמעות מבחינתה האישית היא להינשא לאיש זקן, ואכן בועז מעריך זאת מאד (רות ג, י).

וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת-רוּת וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ; וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן, וַתֵּלֶד בֵּן. ד,יד וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים, אֶל-נָעֳמִי, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם; וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל. ד,טו וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ, וּלְכַלְכֵּל אֶת-שֵׂיבָתֵךְ: כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר-אֲהֵבַתֶךְ, יְלָדַתּוּ, אֲשֶׁר-הִיא טוֹבָה לָךְ, מִשִּׁבְעָה בָּנִים. ד,טז וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת-הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ, וַתְּהִי-לוֹ לְאֹמֶנֶת. ד,יז וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר, יֻלַּד-בֵּן לְנָעֳמִי; וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי-יִשַׁי אֲבִי דָוִד.

• בחיי היום יום אנו לא הולכים ללקט בשדות, חשבו איך בעולם המודרני אפשר לעשות מעשים של חסד?
  

מילים ולחן: רחלי
ביצוע: ליאור וולשטיין - לשמיעת השיר ללחוץ על הקישור

אני נושא עיניי אל השמים

ומבקש מאלוקים בתפילה
שייתן לי לב רחב וכוח בידיים
להפוך להיות אדם נפלא


אני נושא עיניי אל השמים
ומבקש מאלוקים בתפילה
שיעזור לי להפוך את העולם הזה
למקום של חסד וחמלה


לתת מעצמי זה רגע של חסד
לעזור לאדם בעת צרה
להושיט את היד ברגעים שלבד
וכלום לא נראה כל כך נורא


רק מבט, רק מילה קצת עזרה...

לפי חז"ל היא הייתה בתו או נכדתו של עגלון מלך מואב, שהיה נכדו של בלק. ישנה מחלוקת בתלמוד ובמדרשים בעניין זה (ראו למשל בבלי סנהדרין קה ב, הוריות י ב).

• כשאירע בה המעשה הייתה בת ארבעים, מכאן אנו למדים שגם אם אדם לא נתגדל בתורה בימי ילדותו, יכול לחזור לתורה ולפתוח פרק חדש. אפשר שמכאן קיבל ר' עקיבא חיזוק כשלמד תורה בהיותו בן ארבעים.
• אותו היום שבאה לארץ ישראל מתה אשתו של בועז (בבלי בבא בתרא צא א).
• רות זכתה לראות נכדים לנכדיה, וחייתה בימי שלמה המלך, היא אמה של מלכות הנרמזת לפי חז"ל בפסוק, מלכים א ב19: "וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ" (בבא בתרא צא ב).
• את שמה פירשו על שם שיצא ממנה דוד, שריווהו לקב"ה בשירות ותשבחות (בבא בתרא יד ב). דוד המלך חיבר את ספר תהילים, בו כתובות התפילות התהילות והתשבחות לקב"ה.
• (מתוך:רות -אמה של מלכות)

[...]בליבה של רות המואביה קיננה הרוח הגדולה שהביאה לעולם כוח משיחי. גדולתו של משיח הלא בזה שיביא

שינוי ביחסי בני אדם וביחסי עמים, ויסיר את המחיצות ביניהם

[...] רות האישה הצעירה נתנה דוגמא לשבירת המחיצות: היא הלכה לארץ נכרייה אחרי אישה זקנה וגלמודה לתמוך את גורלה באנחה חרישית – זהו ח ס ד!

[...] כי עתידו של עולם בנוי על קירבת אדם ועל יחסי חסד ביניהם, ואין בכוחו של שום יסוד אחר לתקן ולרומם את האנושות שתצא מתוך מיצריה – זולת ה ח ס ד

י.ז ליפוביץ, על רות המואביה ורוח של חסד בין העמים / מגילת רות, תשל"ט