לפרוץ קדימה - פינת הפנתאון #1
כיאה לפוסט הפתיחה, איך לא, הרצאת הטד האגדית של שריל סנדברג
פינת הפנתאון היא פינה שבועית בה נשתף תכנים שאנחנו מאמינות שהם חלק מה"פנתאון" של מה זה להיות אישה בפיתוח.
שריל סנדברג היא אשת עסקים מבריקה וחזקה, בשנים האחרונות מתפקדת כ-COO בפייסבוק, וניתן לראות בהרצאה זו מעין מבוא לספר רב ההשפעה שלה Lean In ("לפרוץ קדימה") (כמובן גם הספר מומלץ כאן על הדרך). בהרצאה (ובספר) סנדברג מציעה שלצד המאבק הפמינסטי רחב היקף וארוך הטווח, יש דברים שכולנו יכולות לעשות כבר היום כדי לקדם את עצמנו אישית ומקצועית. כיאה לאשת מקצוע ממולחת, סנדברג חמושה בשלל עדויות מחקריות לכל הטענות שלה, ומשלבת סיפורים אישיים שממחישים את החוויה של להיות אישה בטק.
בהרצאה זו היא פורסת שלושה עקרונות (בפרפרזה אישית שלי):
1. שבי ליד השולחן. כן כמובן מדובר גם באקט הפיזי של לשבת ליד השולחן, תתפלאו כמה זה משמעותי לנראות שלכן (רוצות לעלות שלב? שבו ליד מי שמנהל.ת את הישיבה). מעבר לכך, יש פה כוונה מנטלית של להשמיע את קולך. נשים (באופן סטטיסטי) נוטות להעריך עצמן בחסר, ועל כן רובנו משתתפות פחות בדיונים, באונליין ובאופליין, מביעות פחות את דעתנו, מוותרות מהר יותר בויכוחים מקצועיים, שואלות פחות שאלות.... תופסות פחות מקום במרחב... ועל כן הצעת הנגד היא - תיפסי מקום במרחב! רוב הסיכויים שאת לא מעריכה את עצמך מספיק - הדעה שלך הרבה יותר חשובה ממה שאת חושבת! גם עבור הארגון וגם עבור הקידום האישי שלך. שבי ליד השולחן.
2. יש לך כבר משרה מלאה בעבודה, את לא צריכה עוד אחת בבית. הגרסא של סנדברג לעצה הזו מדברת בעיקר לזוגות הטרוסקסואליים שבהם הגבר (באופן טיפוסי) עושה בערך שליש מעבודות הבית/גידול ילדות.ים, בעוד האישה עושה כשני שליש. על כן העצה בלשונה המקורית: "הפכי את הבנזוג שלך לשותף מלא", כלומר חלקי את עול עבודות הבית עם הבנזוג. אבל לא כולנו בזוגיות, ולא כולנו בזוגיות הטרוסקסואלית, וגם אלו שכן, לצערנו לא כולן יכולות לצפות לשוויון מלא בבית. אז אני רוצה להרחיב את העצה ולומר, תעשי אאוטסורסינג של עבודות הבית לאן שבא לך, זה לא חייב להיות לבן/בתזוג. קחי עזרה בתשלום, תשאירי את הבית מלוכלך, תחממי שניצל תירס במיקרו, תחיי את החיים שאת רוצה לחיות, בסטנדרטים שאת רואה לנכון, ולא את חיי עקרת הבית המושלמת שהחברה מכתיבה לנו.
3. אל תעזבי לפני שאת עוזבת (לחופשת לידה). בהקשר הזה יש לי סיפור אישי מביך. זה היה לפני איזה עשור כזה, הייתי איפהשהו בתואר הראשון, ומצאתי את עצמי מתייסרת על מה יהיה איתי אחרי התואר, ואיך אני אצליח להתבסס בקריירה שלי אם בטח אחרי שאני אתחיל לעבוד אני אכנס להריון ואצא לחופשת לידה, ומתי אספיק לצבור ניסיון, ובכלל כל עולם התעסוקה היה נראה לי בלתי אפשרי. וכל זאת כאשר מעולם לא ראיתי את האמהות כמטרה בחיים, באותה תקופה רק הכרתי את בנזוגי, וגם עשור לאחר מכן אנחנו לא הורים. אז מה הלחץ? איך קרה שבחורה צעירה שלא רוצה עדיין להיות אמא מחשבת צעדי קריירה לקראת חופשת לידה שלא הגיעה גם עשור לאחר מכן??. פטריארכיה, זה מה שקרה. עוד לפני שהתחלתי את הקריירה שלי כבר ראיתי את הסוף המאוד קרוב שלה. אז אל תהיו כמוני של אז. תחפשו את הקידום, את ההתפתחות האישית, את התפקיד המאתגר. ההריון יקרה כשהוא יקרה, וכשהוא יקרה, הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך זה שתעבדי במלוא התשוקה עד הלידה, כי כשתחזרי ממנה תהיה לך עבודה מעניינת ומספקת לחזור אליה.
לסיכום, כמה שאפשר לאמלק את ההרצאה המעולה הזו (ועל הספר כבר המלצתי?), סנדברג מזמינה את כולנו, וגם את עצמה, לצאת מאזור הנוחות (הנשי) שלנו, לאתגר את עצמנו אישית ומקצועית, ולפרוץ קדימה ומעלה בכל הכוח.
ואסיים בשאלה אחת מהספר ששינתה את חיי - מה היית עושה אם לא היית מפחדת?
[נכתב על ידי דליה גרצמן, 20.6.2021]
Baot
All our newsletters can be found here.
Connect with us:
Baot is the biggest Israeli community of women in R&D - software engineers, data scientists, security researchers and academic researchers in the fields of CS.