איטליה הפאשיסטית
מגישות: ספיר גור ושחר סקנדרני
איך עלה בוניסו מוסוליני לשלטון איטליה?
ב- 23 למאי 1915 הצטרפה איטליה למדינות ההסכמה- צרפת ובריטניה בתקווה שהניצחון במלחמה יביא לכבוד המדינה בין המדינות האירופיות. למרות הניצחון של מדינות ההסכמה במלחמה, איטליה ספגה משברים קשים: תבוסות צבאיות- חצי מיליון הרוגים וחצי מיליון נכים, אבטלה, חובות לאומיים, רעב, כישלונותיה של נציגי איטליה בוועידות השלום על שטחים וכדומה.
בעקבות המשברים הללו נוצר משבר פוליטי באיטליה: הימין- לאומנים שדרשו החזרת שטחים כבוד לאיטליה, מול השמאל- קומוניסטים וסוציאליסטים שייצגו את מעמד הפועלים.
בעקבות שביתות שהונהגו על ידי הסוציאליסטים בשנים 1919-1922 שהביאו להתמוטטות כלכלים במדינה, ומהומות אלימות בין הימין לשמאל נוצר הרצון ל"יד חזקה"- מנהיג אחד או גוף אחד שינהיג את המדינה באופן יציב.
ב- 23 לפברואר 1919 הקים בוניסו מוסוליני יצר גוף חדש, ה"FASCI ITALIANI DI COMBATTIMENTO" - "ברית הלוחמים האיטלקית" התומכת בימין. לאחר חודש הפך הגוף לתנועה פוליטית.
דינו גראנדי שהיה חבר קרוב של מוסוליני הקים כנופיה של ותיקי המלחמה שכונו "החולצות השחורות" שנועדה לטיל אימה, פחד ורתיעה עד מתנגדי התנועה החדשה: האנרכיסטים, הסוציאליסטים והקומוניסטים.
בתמורה לתעשיינים העשירים, "החולצות השחורות" היו משתלטים על השביתות של השמאל ושוברות אותן.
כך המפלגה גדלה ואחרי שנתיים הפכה ל"מפלגה הפאשיסטית הלאומית" בקונגרס ברומא.
ב 1921 נבחר מוסוליני לראשונה לבית הנבחרים האיטלקי.
ב- 1923 הביא מוסוליני לחוק חדש באיטליה ולפיו איטליה הפכה למחוז בחירה יחיד והמפלגה שתקבל כרבע מן הקולות , תקבל שני שליש מהמושבים בפרלמנט. אז היה ברור שאם המפלגה הפאשיסטית הלאומית תקבל רבע מהקולות בבחירות יתחיל המשטר היחיד של מוסוליני ולחיסול הדמוקרטיה באיטליה.
המפלגה השתמשה בכל אמצעי שהיה לה כדי לנצח בבחירות האלו- בריונות, טרור, הפחדה, אלימות ואפילו זיופים ממשיים של הקולות. בבחירות שנערכו ב- 6 באפריל 1924 עלתה המפלגה לשלטון בראש מוסוליני.
לאחר הזכייה של המפלגה, המנהיג הסוציאליסטי גאקומו מאטיאוטי קם נגד המפלגה לגבי המשטר שלה ולגבי הזיופים לזכיית הבחירות ודרש לביטולן ודווקא זכה לתמיכה רבה. ב -10 ביוני 1924 כחודשיים אחרי זכיית המפלגה בשלטון, נרצח גקאמו מאטיאוטי על ידי שלחיו של מוסוליני, אך הרצח נעשה ברשלנות וכל העקבות והראיות הצביעו על מוסוליני שעמד בפניי האתגר הכי גדול שהיה למשטר שלו עד להתמוטטותו.
ולמרות הכל, בגלל שהמפלגות האופוזיציות הסוציאליסטיות לא הצליחו לסחוף הרבה תומכים נגד המשטר של מוסוליני, ב-3 בינואר 1925 נאם מוסוליני בפני הפרלמנט והצהיר על אחריותו על רצח מאטיאוטי ועל כל העברות שעשה בשביל לזכות בבחירות, והכריז על משטר דיקטטורי בהנהגתו והשלים את יעודה של המפלגה הפאשיסטית הלאומית עם המדינה האיטלקית.
הסמל של המפלגה הפאשיסטית הלאומית
הסיכה שהייתה על מדי החולצות השחורות
הסמל של החולצות השחורות
איפיון שלטונו של מוסוליני
דעתו של גאקומו מאטיאוטי הייתה מנוגדת לשלטון, משום כך הוא החליט להביע אותה בציבור ואף זכה לתומכים רבים מצד העם. אך לאחר כחודשיים מעליית מוסוליני לשלטון, גאקומו מאטיאוטי נרצח על ידי שליחיו של מוסוליני. מוסוליני השתמש בטרור פיזי כנגד גאקומו מאטיאוטי מה שמאופיין אצל שלטון טוטאליטרי.
התנועה הפוליטית של מוסוליני הינה ימנית, ולכן התעורר רצון בקרבת אנשי השמאל להפגין או למחות על דעת התנועה הפוליטית. כדי למנוע זאת הקים דינו גראנדי (שהיה חבר טוב של מוסוליני) כנופיה הנקראת 'חולצות השחורות', כנופיה זו בעצם הטילה אימה ופחד על אנשי השמאל ואף פיזרו הפגנות. ל'חולצות השחורות' לא הייתה שום זכות להטיל אימה או פחד על אנשי השמאל מהסיבה שהם רק הביעו את דעתם, על כך כנופיה זו השתמשה בשיטת אדיאולוגיה רשמית אחת. שיטה זו בעצם מכתיבה לאזרחי אותה מדינה כיצד לפעול, באילו צדדים פוליטיים לתמוך, וכדו'...
בעקבות שביתות, הפגנות, ובעיקר מהומות אלימות בין הימין השמאל נוצר הרצון ל'יד חזקה' - מנהיג אחד או גוף אחד שינהיג את המדינה באופן יציב, זה בא לידי ביטוי במפלגת המונים אחת.
החינוך באיטליה פעל על פי רעיונות הפשיזם. בבתי הספר ובתנועות נוער הילדים חונכו למשמעת וציות למנהיג,למדינה ולמפלגה היחידה וכמובן תיעוב הסוציאליזם. למען יציבות השלטון והמפלגה, העם חונך גם לתיעוב שאיפה לעוצמה וכוח. העם כולו קיבל חינוך להעריץ את הדוצ'ה כאישיות נעלה ודגולה, וכך בא לידי ביטוי פולחן האישיות של מוסוליני ושליטה על המוח של האזרחים.
בשביל להטמיע את החינוך הפשיסטי, נעזר מוסוליני בתעמולות- בבתי הספר נערכו טקסים ותלבושות אחידות אשר מאפיינות את השלטון הפשיסטי.
מוסוליני השתמש בעיתונות, רדיו ובספרים כדי להחדיר את התעמולה הפשיסטית. כל אמצעי התקשורת היו תחת פיקוחה של המפלגה- השלטון הפשיסטי.
לא היו כתבות/ מודעות העיתונות או בכל אמצעי תקשורת אחר במדינה, אופוזיציוניות.
כתוצאה מהחשיפה של העם אך ורק למשטר הפשיסטי ולמנהיג, העם האיטלקי אהד את מוסוליני וראה אותו כמנהיג גדול ודגול וכך נוצרה התופעה "פולחן ה"דוצ'ה"". (בוניסו מוסוליני כונה "הדוצה")
פולחן האישיות של הדוצ'ה התקיים בעצרות המוניות שאורגנו על ידי מזכיר המפלגה הפשיסטית, נערכו הצדעות לדוצ'ה ודיוקניו נישאו על כרזות ועל דפי העיתונים.
מוסוליני ראה בעיניו את קידום הכלכלה באמצעות פרויקטים גדולים ויוזמה ממשלתית בכדי להפחית את האבטלה. אחד הפרויקטים העיקריים היה "הקרב על הדגן" שכך כונה על ידי המפלגה הפשיסטית בו הוקמו 5000 חוות חקלאיות וכמה עיירות חקלאיות באזורי ביצות. תוכנית זו הפנתה משאבים רבים לגידול דגנים שהיו נחוצים לגידולים חיוניים יותר.
פרויקט גדול נוסף היה "הקרב על האדמה" שהיה מוצלח יותר, ייבוש ביצות למטרות חקלאיות אשר הביא לירידה באבטלה ואפשרו לבעלי אחוזות עשירים לשליטה מוגברת יותר בכלכלה.
החולצות השחורות מפנים הפגנות של מתנגדי השלטון של מוסוליני
הקמת המפלגה הפאשיסטית הלאומית על ידי מוסוליני בששנת 1919
פולחן האישיות של מוסוליני- בתמונה הוא גדול ליד אזרחי איטליה הקטנים
כישלונותיו המפרכות של מוסוליני
לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה חשף מוסוליני את תוכניותיו. הוא הכריז על כוונתו לכבוש את מלטה, קורסיקה ותוניסיה. הוא דיבר על יצירת "אימפריה רומית חדשה" שתשתרע מלוב עד ארץ ישראל, וממצרים עד קניה. באפריל 1939 סיפח את אלבניה לאחר מערכה צבאית קצרה.אך נראה כי מלחמה זו הייתה מעבר לכוחות צבאו ולאחר זמן קצר החליט שלא להצטרף וללחום לצד בני בריתם(הגרמנים) במלחמת העולם השנייה.
ב-28 באוקטובר 1940 הכריז מוסוליני מלחמה על יוון, בניסיון לקדם מדיניות עצמאית, וללא תיאום עם היטלר. לאחר הצלחות ראשוניות נהדפו האיטלקים על ידי הצבא היווני, ועמדו על סף תבוסה. הצבא האיטלקי אף איבד חלק מאלבניה, לשם נהדף על ידי היוונים. מוסוליני נאלץ לקרוא לעזרתו של היטלר, אשר שלח כוחות שהכניעו את היוונים תוך זמן קצר.
נראה כי למוסוליני הייתה מדיניות תוקפנית, אך צבאו לא היה מסוגל להתמודד לבד כנגד מדינה.