אימפריאליזם תרבותי אמריקניזציה
אימפריאליזם תרבותי – השתלטות של מדינה (ותרבות) חזקה על מדינות חלשות ממנה באמצעים תרבותיים (לא צבאיים).
המונח אימפריאליזם מגיע מהתקופה בה מעצמות אירופה הפכו לאימפריות והשתלטו על מדינות אחרות בעולם – בעיקר באפריקה ובאסיה. אז זה היה השתלטות ממשית – כיבוש צבאי ושליטה פוליטית וכלכלית.
להשתלטות התרבות החזקה על החלשות יש השלכות תרבותיות וגם מסחריות-כלכליות:
א. תכנים מהתרבות החזקה יותר ויותר נפוצים בתרבויות החלשות יותר
ב. נח לתרבויות החלשות "לייבא" תכנים מבחוץ מאשר לייצר מקומיים
ג. הציבור מתרגל לתכנים "זרים" ולכן:
ד. בתרבות המקומית מתחילים לייצר תכנים לפי הנורמות והערכים של התרבות החיצונית
ה. ערכים "זרים" חודרים ומעצבים את התרבויות החלשות יותר
החשש הוא שהתרבות המקומית תיחלש מאוד, תאבד את הייחודיות שלה ותידמה לתרבות החזקה ש"תשתלט" עליה.
מדובר בהשתלטות של תרבות. אמנם בלי צבא ומלחמה, אבל ההשפעה לתרבות המקומית יכולה להיות חזקה מאוד.
אמריקניזציה – עיצוב תרבויות במקומות שונים בעולם באופן שדומה לתרבות האמריקאית.
תהליך השפעה של התרבות האמריקאית על תרבויות אחרות בעולם – התרבות האמריקאית כל כך חזקה ונפוצה עד שלא רק שהיא נפוצה בכלל העולם, אלא שתרבויות מקומיות מעתיקות את התרבות הזו ומייצרות תוצרים מקומיים לפי הפורמטים/הצורות של התרבות האמריקאית.
תוצרי התרבות האמריקאית הם הנפוצים בעולם (קולנוע, טלוויזיה, מוסיקה ועוד)
יש לכך השלכות משמעותיות: למשל, הטמעת ערכים מהתרבות האמריקאית בתרבויות אחרות.
השוק התקשורתי האמריקאי הוא הרווחי ביותר
יוצרים מקומיים מכל העולם מכוונים לשוק האמריקאי ויוצרים תכנים מקומיים לפי "הגיון" או פורמט אמריקאי.
התוצאה היא שערכים אמריקאים ומוצרים אמריקאים (וגם שפה, סלאנג ועוד) הולכים ומתפשטים בעולם וזאת על חשבון תרבויות מקומיות.
תופעות כמו "אימפריאליזם תרבותי" או "אמריקניזציה" הן תופעות שמתרחשות כחלק מתהליך הגלובליזציה.
המעבר הקל והשוטף של סחורות, רעיונות ואנשים ברחבי העולם, עוזר לתעשייה "גלובלית"/"אמריקאית" של תוצרי תרבות.
גורם נוסף שמעצים את התהליכים הוא תרבות/תקשורת דיגיטלית
כשהתקשורת היא על רשת האינטרנט ואינה מתחשבת בגבולות בין מדינות, קל יותר לתכנים תרבותיים לנוע בין מדינות קל יותר לתרבויות חזקות ועשירות (אמריקאית למשל) להגיע להרבה מקומות וקל יותר ליוצרים מקומיים להיות מושפעים ולייצר תרבות מקומית שדומה יותר ויותר לתרבות האמריקאית.
דוגמה: ראו הביקורת על הסדרה "פגע וברח" – הסדרה הראשונה של יוצרים ישראלים לנטפליקס הגלובלית/אמריקאית
"פגע וברח": סדרת נטלפיקס הישראלית הראשונה
הסדרה החדשה של יוצרי "פאודה" פונה לקהל יעד שאינו מכיר את ישראל. בשל כך, חבל שוויתרה על מקוריות וייחוד.
"... מהרגע ש”פאודה” נהנתה מהתקציב של נטפליקס, היא פנתה בעונות הבאות שלה יותר לכיוון האקשן ופחות לסיפורים המקומיים המורכבים והעמוקים יותר. בסדרה החדשה של היוצרים הישראליים הלכו עוד צעד לכיוון הזה. אמנם מדברים עברית והסדרה מתרחשת בחלקה בישראל, אבל היא חיה ונושמת הוליווד. התבנית הקולנועית האמריקאית - גיבור קשוח, אב לילדה, שיעשה הכל בשבילה, שחווה אובדן קשה של הריגת אשתו היפה, ויוצא למסע רב מהפכים עד גילוי האמת ופיתרון החידה - היא מוצר מיובא, גלובלי שכיף להישאב אליו, אבל חסרה בו עוד קומה. מה שהיה מרשים כל כך ב”פאודה” או ב”שטיסל” ושאר יצירות ישראליות מצליחות, שדווקא המקוריות והייחוד שלה היא שהיתה מעניינת, ולא הדימיון שלה לכל מה שמוכר כבר על המסך, גם אם מדובר בסדרה שייעודה הוא אקשן.