תסמונת המתחזה - פינת הפנתאון #6
תסמונת המתחזה, מה זה ואיך לא לתת לה להשתלט עלינו.
פינת הפנתאון היא פינה שבועית בה נשתף תכנים שאנחנו מאמינות שהם חלק מה"פנתאון" של מה זה להיות אישה בפיתוח.
ד״ר ולרי יאנג ידועה כמומחית עולמית בנושא תסמונת המתחזה, היא מרצה בנושא, מעבירה סדנאות וכתבה גם ספר בנושא.
קרה לכן פעם שחשבתן - למה לקחתי את זה על עצמי? למה נכנסתי? תיכף יעלו עליי ויגלו שאני לא באמת אמורה להיות פה... למשל כשקיבלתן קידום, או התקבלתן לתכנית יוקרתית בלימודים, קיבלתם משימה מורכבת וחשובה או כשהתחלתן תפקיד חדש? אם זה קרה לכן, ולמקרה שאתן לא יודעות, כדאי שתדעו שזה אומר שחוויתן את תסמונת המתחזה Imposter syndrom.
תסמונת המתחזה היא למעשה לא ״תסמונת״ במונח המדעי של המילה אלא יותר תופעה, והיא בדיוק ההרגשה הזו שאני לא באמת מספיק טובה והצלחתי לעבוד על כולם ותיכף יחשפו אותי. או במילים יותר רשמיות, הנטייה להתייחס בספקנות או להפחית ביכולות הברורות שלנו.
את תסמונת המתחזה איבחנו שתי פסיכולוגיות, ד״ר פולין רוז קלנס וד״ר סוזאן איימס בשנות ה70. 70% מהאוכלוסיה, נשים וגברים, יחוו מתישהו את תסמונת המתחזה.
פסיכולוגים רבים אומרים שהפתרון לתסמונת המתחזה הוא פשוט לדבר עליה. וזה בהחלט השלב הראשון, אבל זה לא מספיק.
אז מה עוד אפשר לעשות?
נתחיל מלהפנים שני דברים חשובים:
1. זה קורה גם לטובים ביותר -
מיה אנג׳לו מדברת על זה שכל פעם שהיא מוציאה ספר חדש, לא משנה כמה הוציאה קודם, היא חושבת שהפעם זה יקרה ויחשפו אותה.
שריל סנדברג מספרת בספר שלה Lean In (ככה אני גיליתי מה זה תסמונת המתחזה) על כך שהיא חוותה את זה בעבר וחווה את זה עד היום.
אלברט איינשטיין בכבודו ובעצמו חווה את זה ועוד רבים (70% כן?). אז סה״כ אנחנו בחברה טובה, וזה לא רק שלנו.
2. בואו נזכור שאנשים שלא חווים את תסמונת המתחזה הם לא חכמים יותר / טובים יותר / מוכשרים יותר / <השלימו את החסר> יותר. ההבדל היחיד ביננו לביניהם זה שהם חושבים אחרת.
חדשות טובות - אנחנו יכולות לשנות את צורת החשיבה!
אף אחד לא אוהב לטעות או לא לדעת תשובה, אבל כשזה קורה ל״מתחזים״ הם מרגישים ״בושה״ בעוד אנשים שלא חווים את תסמונת המתחזה, מבינים שאי אפשר לדעת הכל / להיות טוב בהכל וזה בסדר גם לטעות.
ד״ר יאנג מדברת הרבה בהרצאה שלה על Reframing. היא אומרת שיהיה קשה לא להרגיש כמו מתחזים, אבל מה שצריך לתרגל ולעשות זה לחשוב כמו לא מתחזים.
דוגמא: היית צריכה להכין מצגת על משהו ברגע האחרון ועשית את זה והיה ממש מוצלח.
מחשבת מתחזה: וואו, זה היה אוסף של שטויות, לא מאמינה שקנו את זה ותיכף יעלו עליי
ריפריימינג (מחשבה של לא מתחזה): כמה אני מעולה שהצלחתי בדקה ה90 לייצר מצגת שאנשים מצאו שהיא נותנת להם ערך.
אני אוהבת לחשוב על זה כמו סוג של משחק, תיכנסו לדמות. תחשבו על מישהי.ו שלדעתכן לא חווה את תסמונת המתחזה, ותנסו לחשוב איך הם היו מגיבים / חושבים / מתנהלים בסיטואציה. עכשיו תיכנסו לדמות שלהם ותעשו אותו דבר.
בהתחלה זה מרגיש קצת מאולץ לעשות ריפריימינג, אבל אם מאמינים בזה ומתרגלים את זה בסוף זה עובד, והופך להיות המחשבות שלכם בנקודות המסוימות הללו.
המסר של ד"ר יאנג בסיום חשוב מאד - זה לא משהו שיעלם בקלות אבל אנחנו צריכות לדעת לנהל את זה ולא לתת לזה לנהל אותנו -
Instead of having an imposter life you can have an imposter moment
אחרי ההרצאה ד״ר יאנג נשאלת האם זה יכול להשפיע על ארגונים שחלק משמעותי מהעובדים בתחושה הזו. והתשובה היא שכמובן שכן. זה גורם לנו לסוג של חרדה, המתנה לכשלון/חשיפה ולכן מייצר התנהגויות של דחייה, ניסיון להישאר מתחת לרדאר, לא להגדיל ראש יותר מדי או לקחת אתגרים, לא לבקש קידום / העלאה וכו. זו הסיבה שזה כל כך חשוב שמנהלים יהיו מודעים לזה.
אחת הדרכים למנהלים לנטרל את זה היא לדבר על זה בצורה חופשית. ואם נתקלים בהתנהגות כזו להגיד - אה, זה רק תסמונת המתחזה, לאנשים הכי מבריקים ביקום יש את זה...
כלי נוסף שאני רוצה לתת לכן להתמודדות עם תסמונת המתחזה הוא לתרגל באופן קבוע יציאה מאיזור הנוחות (מיקצועית או לא) - בבאות יש מספר תכניות שיכולות לעזור לנו לתרגל יציאה מאיזור הנוחות שלנו - התכנית לכתיבת בלוגים, התכנית לליווי מרצות וכמובן 30 שעות.
וגם. לפעמים. זה בסדר לנוח באזור הנוחות. גם לנוח זה חשוב וזה לא עושה אותנו יותר או פחות מתחזות.
[נכתב על ידי ענבל פורת גוברין, 25.7.2021]
Baot
All our newsletters can be found here.
Connect with us:
Baot is the biggest Israeli community of women in R&D - software engineers, data scientists, security researchers and academic researchers in the fields of CS.