תקינות פוליטית
שירים מפורסמים שהיום לא היו מתקבלים בחיוב...
"כשאת אומרת לא, למה את מכוונת?"
"אני רואה אותה בדרך לגימנסיה"
הילדה הכי יפה בגן: "איך אפשר להיות עצובה כשאת הילדה הכי יפה בגן?"
פילפילון: "אך הסוף היה מבהיל, בא הביתה אבא פיל"
ביקורת כלפי התקינות הפוליטית
תופעה מלאכותית שלא פותרת בעיות, אלא רק מכסה עליהם. הגזענות או היחס השלילי ל"אחרים" לא נפתרת, אלא מכוסה בשפה שונה ומסתירה את הבעיות.
כפייה חברתית – משטור של שפה ושל מחשבה. התקינות הפוליטית מכריחה שימוש מסוים בשפה ובתרבות ואוסרת על שימוש חופשי ומגוון.
האנרגיה שמושקעת בהדחקת הרגש השלילי כלפי ה"אחרים" תפרוץ בהקשרים אחרים כלפי פרטים או קבוצות אחרות
פגיעה בחופש הביטוי – תקינות פוליטית מקבעת ביטוי מכיוונים אידיאולוגים מסוימים ופוסלת שימוש מכיוונים אחרים. יש פגיעה בחופש הביטוי על ידי עיצוב השיח באופן אידיאולוגי-חברתי.
שאלות ודילמות שמעלה תקינות פוליטית
ערכים ונורמות מול חופש הביטוי:
כל מגמה של עיצוב השיח הציבורי הוא סוג של הגבלה על חופש הביטוי. באיזו מידה ההגבלה הזו פוגעת בדמוקרטיה?
באיזו מידה התועלת שמופקת מהתקינות הפוליטית עולה על הפגיעה בחופש הביטוי?
האם צריך להיות יחס שונה ליצירות אמנות? לתקשורת המונים?
מי מעצב את השיח וקובע מה תקין ומה לא?
בתחילה זה צמח מקבוצות מקופחות שביקשו לתקן את השיח כדי למנוע פגיעה בהן, האם יש מצבים שבהם קבוצות חזקות מעצבות את השיח לטובתם?