שטף דם
מגישה : נגה גולדמן ז'1
מידע כללי
סיבות לשטפיי דם
מקור הצבעים של שטפיי הדם
על צבעו האדום של הדם אחראית מולקולה בשם המוגלובין, שתפקידה לקלוט ולמסור חמצן מהראות לרקמות , ולהוציא פחמן דו חמצני מהרקמות אל הריאות . כשההמוגלובין קולט חמצן, צבעו הופך אדום, כשההמוגלובין קולט פחמן דו חמצני, צבעו משתנה והוא הופך סגלגל.
וכאשר יש לנו שטף דם הדם זולג מכלי הדם שנקרעו, ומתחיל להצטבר מתחת לעור מולקולות ההמוגלובין שבדם צוברות פחמן דו חמצני מה שהופך את צבען לסגלגל. מבעד לעור, הצבע נראה לנו כחול.
בהמשך התהליך, צבע שטף הדם ממשיך להשתנות, מאחר שההמוגלובין מתחיל להתפרק לתוצרים חדשים כחלק מתהליך הספיגה של הדם. בהתחלה ההמוגלובין הופך לפיגמנט בשם "ביליוורדין" שנראה בגוון ירוק. (פיגמנט זה נמצא גם בכיס המרה והוא זה שמעניק לנוזל המרה את הצבע הירוק ) .
לבסוף מתפרק הביליוורדין לפיגמנט אחר בשם "בילירובין". (פיגמנט זה גורם גם למראה הצהבת בחולי דלקת כבד, והוא אחראי גם על הצבע החום של הצואה, ועל הצבע הצהוב של השתן) . הבילירובין נותן לשטף דם את הצבע החום-צהוב. בשלב זה, שטף הדם נמצא בשלבי הספיגה האחרונים שלו, וקרוב להחלמה .
מה לעשות כאשר יש שטף דם ?
ברוב המקרים אין צורך לגשת לרופא. במקרה של חבלה יבשה בגוף מומלץ להפעיל לחץ על המקום. ככל שנפעיל לחץ מוקדם יותר, כך נגדיל את הסיכויים למנוע את היווצרותם של שטפי הדם. כל עוד לא נפעיל לחץ, הדם רק ילך ויתפשט. במקרים בהם החבלה היא בכלי הדם השטחיים, הסיכוי לעצור את שטף הדם הוא גדול. ההמלצה במקרה כזה היא להפעיל לחץ של כחמש דקות על מקום החבלה.
צרכני תרופות כמו קומדין ודומותיה נדרשים ללחוץ על מקום הפגיעה במשך לא פחות מעשרים דקות ברציפות, ולעתים אף חצי שעה. בשל דילול הדם והפגיעה ביכולת שלו להיקרש, עקב השימוש בתרופה, יש צורך להפעיל לחץ ממושך על האזור. חשוב לציין כי הנחת קרח או מטלית קרה על מקום הפגיעה אינה יעילה ברוב המקרים למניעת שטפי הדם.