יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית, מטפלת, יוצרת ושדרנית באחד הפודקסטים הנשמעים בארץ, עושה הרצאות, כותבת, מה לא... והכל במטרה שכולנו נהיה יותר מאושרות ומסופקות בחיים האישיים והמקצועיים.
אבל גם אם נתעסק רק ב"טוב", בפיתוח העצמי שלנו ובשאיפה למשמעות ולאושר, כולנו נאלץ לנהל שיחות קשות. בכדי להתמודד עם שיחות אלו בצורה טובה יותר, כץ מארחת את עו"ד מיכאל צור, מומחה למשא ומתן, שיתן לנו הבנה תאורטית וכלים פרקטיים להתמודדות, ואף מבצע עם כץ סימולציה מאירת עיניים (אם אין לכן זמן/כוח להאזין לכל הפרק, תאזינו רק לסימולציה בערך מדקה 19 עד 40).
אשתף באופן אישי שהראיון הזה הימם אותי, ושמעתי אותו פעמיים ברצף כדי להיות בטוחה שאני מפנימה הכל (עדיין לא הפנמתי הכל), ויש לי קבוע פתק בטלפון עם רשימה של שמונה השאלות (קראו בהמשך), וזה משהו שמהדהד אצלי ברמה היומיומית. לצערי אני לא יכולה להעיד שכל השיחות שלי היו מושלמות מאז, אבל בהחלט אופן השיח שלי השתנה, ואני מתכוננת הרבה יותר לכל שיחה שחשובה לי.
הכלי הראשון שצור מציע - הוא היכולת להבחין *אילו* שיחות הן "קשות", ואילו שיחות הן... סתם לא נעימות...
לטענתו של צור, כל שיחה שאנחנו מנהלות יכולה להתקיים בשלושה רבדים - רובד העובדות ("הבאג הזה זה בגלל משהו שאת כתבת", "לא נכון הקוד שהוספתי פותר באג אחר, הבאג הזה לא קשור בכלל"), רובד הרגשות ("זה לא נעים לי שאת מאשימה אותי בבאג הזה לפני שבדקת שזה בטוח בגללי"), ורובד הזהות ("מה זה אומר עלי כבת-אנוש וכאשת מקצוע שאני מואשמת בבאג שלא אני הכנסתי?", "מה זה אומר עלי כמנהלת שהעובדת שלי לא לוקחת אחריות על המעשים שלה?").
ועל כן ההגדרה היא ששיחה קשה היא כזו שגולשת לרובד הזהות. שיחה שעוסקת בתפיסה העצמית שלנו.
באמת נשמע קשה הא?
אז איך בכל זאת ננהל שיחה קשה באופן כזה שתהיה גם אפקטיבית וגם כמה שיותר נעימה?
צור מציע *להתכונן* לשיחה קשה במענה על 8 השאלות הבאות:
1. מה מטרת השיחה? כלומר, למה בכלל אנחנו כאן? (קוד רוויו, שיחת העלאה, שיחת משוב שנתית...)
2. מה התרומה שלי למצב הזה? כלומר, מה הבחירות שאני עשיתי שתרמו לזה שיש צורך עכשיו בשיחה הזו? ("אני בחרתי להיות מנהלת", "אני איחרתי בדד ליין")
3. אילו הייתי בנעליים שלה, מה הייתי אומרת? (הפרודקטית ביקשה ממני את הפיצ'ר הזה כבר שבוע שעבר ועשיתי דברים אחרים במקום, איך אני הייתי מגיבה במקומה?)
4. אילו רגשות עלולים לעלות לי בשיחה? גם לקראת השיחה וגם מה אני חושבת שארגיש תוך כדי השיחה ("אני כועסת על הקולגה שלי שבגללה איחרתי לאסוף את הבת שלי מהגן", "במהלך הראיון עבודה אני עלולה לחוש בושה על זה שפוטרתי מהמקום עבודה הקודם שלי").
5. מה הכפתור האדום מבחינתך? כלומר, מה תגיד בת-שיחתך שיקפיץ לך את הפיוז? הכיני את העצמך מראש לגרוע מכל ותאפשרי לעצמך עוד כמה שניות יקרות של איסוף עצמי ושל תגובות מוכנות. ("הקו האדום שלי זה שהעובדת שלי תגיד שאם אני נותנת לה את המשימה הזו אז היא מתפטרת")
6. מה פתאו"ם - פורום תזמון אווירה ומקום. שיחה אינטימית במרפסת עם כוס קפה קר היא שונה מהותית משיחה באמצע המטבח ההומה כשאת מחזיקה את המחשב שלך. תכנני את הפרטים הלוגיסטיים, הם חשובים.
7. איך לפתוח את השיחה? המטרה בפתיח של השיחה היא לתאם עמדות, לקרב, לחבר, לשלב. וגם להבין מה התפיסה של שותפתנו לשיחה. ליישר מראש אי הבנות ולתת הזדמנות לבת שיחתנו להשמיע את קולה בכדי שתהיה פנויה יותר להאזין לנו. נתחיל בהצהרה שאין עליה עוררין ("אנחנו עובדות ביחד כבר שנתיים") ונמשיך בלשאול שאלות "איך" ו"מה" שנותנות מקום להבעה עצמית של הצד השני ("איך את מרגישה בנוגע למערכת יחסים שלנו עד עכשיו?", "מה את רואה בעתיד של המערכת יחסים המקצועית שלנו?"). אם אתן לוקחות רק מסר אחד היום, שזה יהיה זה - הפתיח של השיחה, בו אנחנו מתחילות מ*להקשיב* לצד השני, יכול בכלל לפתור את כל הקונפליקט.
8. מה האקשן אייטם? לאו דווקא תוצאה של השיחה תהיה שנקבל את מה שרצינו. מה תוצאות אפשריות של השיחה ואיך אגיב אליהן? השיחה יכולה להסתיים מבחינתנו בשאלה "אז מה את מציעה?" ואז אנחנו צריכות לחשוב איך אנחנו מתמודדות ביחד עם הפתרון שהוצע. (מה תהיה ההחלטה שלי אם לא אקבל העלאה? האם אאשר את הקוד רוויו אם היא לא תעשה את השינוי שביקשתי?)
ולסיום, מסר חשוב - עדיף סוף רע מבלי סוף בכלל.
עדיף לקיים שיחה שתהיה קשה מאשר לא לקיימה בכלל.
ועכשיו שיש לנו את הכלים - אולי היא אפילו תהיה טיפה פחות קשה...
[נכתב על ידי דליה גרצמן 26.9.2021]
