שפה, חינוך, טכנולוגיה
אפרת מרקו
שנה טובה ומתוקה!
שלום ושנה מצוינת!
אני שמחה ונרגשת לשלוח ניוזלטר ראשון לשנה זו!
אז מה מחכה בניוזלטר?
1. סיכום השנה החולפת
2. המלצה
3. פוסטים אחרונים
4. מחקר מעניין
קריאה מהנה!
1. סיכום השנה החולפת
באוקטובר פתחתי את שנת הלימודים באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי.
בנובמבר התחלתי ללמד השתלמות שנתית באוניברסיטת תל אביב למורות בכירות בנושא יוזמות טכנולוגיות בהוראה – היה מדהים!
בפברואר הצגתי את המחקר שלי בכנס צ'ייס.
באפריל התקבלתי ללימודי דוקטורט באוניברסיטת אסקס באנגליה.
במאי הגשתי (סוף סוף) את התזה שלי בנושא הערכת אפליקציות ללימוד אנגלית ללומדות/ים צעירות/ים.
ביולי הצגתי שוב את המחקר שלי בכנס אוריינות ושפה (ואי אפשר לשכוח את ההופעה של בריטני).
באוגוסט השקתי את האתר החדש והתחלתי לעבוד על עוד המון תכנים והפתעות מרגשות לשנה הקרובה!
2. המלצה!
מועדון אמא אווזה הוא אתר, אפליקציה וערוץ יוטיוב מצליח אשר מבוססים על תכנית עטורת פרסים של סרטונים קצרים של שירי ילדות\ים, סיפורים והכרות עם אותיות.
- בכל השירים והסיפורים מככבות 6 דמויות שחוזרות על עצמן, באנימציה וע"י שחקניות\ים צעירות\ים.
- הפעילויות אינן מחולקות לפי נושאים, אלא לפי הדמויות.
- יש גם וריאציות על שירי ילדים קלאסיים באנגלית, שמי שלא מכיר/ה את המקור לא בטוח שתתחבר.
- בנוסף יש שירי פעילות חמודים שמתאימים לרמת ביניים ומעלה.
- באפליקציה יש סיפורים, שירים, פאזלים ומשחק זיכרון ובאתר יש דפי צביעה ודפי תווים לשירים.
- למרות שהתכנים אינם מיועדים ללימוד השפה ועלולים להיות מורכבים יחסית לרמת הבסיס, הם יהיו מצוינים לילדות שכבר מבינות קצת אנגלית ומוכנות להעשרת אוצר מילים ואפילו הכרות עם אותיות.
- החזותיות מקסימה והממשק עצמו ידידותי מאוד.
- האפליקציה קיימת גם לאנדרואיד וגם לאפל
- אפשר לשחק במצב טיסה.
- אין שימוש בעברית
- בסיפורים יש המון (!) הוטספוטס (מקומות שאפשר ללחוץ עליהם וקורה משהו - זז, קופץ, משמיע קול...) לדעתי הרבה יותר מדי. במיוחד לגילאים הצעירים אליהם מיועדת האפליקציה.
- באפליקציה יש מעט מאוד תכנים חינמיים, יש אפשרות לקבל את כל התכנים חינם לשבעה ימי ניסיון, ולאחר מכן לשלם בעלות חודשית של 12.5 ₪ בחודש או 125 ₪ בשנה. בעקבות ההתנסות הראשונית אני בהחלט שוקלת לרכוש מנוי.
ספרו לי אם התנסיתן/ם!
3. פוסטים אחרונים
* אזרחות דיגיטלית
גוגל השיקה משחק חדש בשם INTERLAND שמטרתו ללמד את הילדות שלנו איך להיות אזרחיות טובות בעולם הדיגיטלי.
המשחק מתמקד בכמה נושאים עיקריים:
- לחשוב לפני שיתוף
- לא להאמין לחדשות מזויפות
- לשמור על פרטיות ולא לחשוף מידע אישי
- להיות נחמדה ברשת
- לדווח על התנהגות רעה או לא-הולמת
על פניו נשמע כמו מטרות ראויות וטובות, ואין ספק שיש צורך ממשי בכלי שכזה, אבל מסקירה שלי המשחק עצמו נראה שמדובר במשחק די שטחי. המשחק מחולק ל-4 ארצות. בארץ הראשונה צריך להלחם בבריונות ברשת (cyberbulies) על ידי כליאתם מאחורי סורגים או לצעוק עליהם עם רמקול. במקביל צריך לעודד כאלו שנפגעו מהם ע"י חלוקת לבבות וכוכבים. בארץ השניה צריך לענות על שאלות וכל שאלה נכונה מוסיפה אבן כדי לעבור את הנהר. ברוב השאלות התשובות די ברורות, אבל הן יכולות להיות טריגר טוב לשיחה על הנושא, אם יהיה מי שיתרגם אותן כי האנגלית לא פשוטה. הארץ השלישית היא מסובכת ומייגעת, וחבל כי דווקא הנושא חשוב מאוד - מה לשתף ועם מי... הממשק של המשחק מאוד מסובך והצבעים מבלבלים, התקשיתי לעבור את השלב מבחינה טכנית. בארץ הרביעית אמורים ללמוד איך לבנות ססמה שתהיה חסינה לפיצוח, בעזרת אותיות קטנות, גדולות , סמלים ומספרים. היצור רץ בתוך ארץ וצריך לאסוף קוביות. היצור רץ מהר מדי והגרפיקה עושה סחרחורת. הקוביות בצבעים שונים והססמה בונה את עצמה אז לא מתרחשת למידה, אלא רק מטרת סיום לאסוף מספיק קוביות.
בסופו של דבר - גוגל עשו עבודה חמודה עם המון רצון טוב אבל לא הייתי נותנת לאף תלמיד\ה לשחק בזה.
מה שכן - בתור מורה אפשר לקחת מכאן רעיונות למצבים ולתכנים שצריך לשים עליהם דגש.
* אומנות בשחור-לבן
תמיד כשאני חושבת על סבתא שלי בתור ילדה או על תל אביב של פעם, אני חושבת אוטומטית בשחור לבן. זה יוצר אצלי מן תחושת רומנטיזציה של העבר, מן ריחוק, כאילו זה פחות מציאותי... כמעט כמו סרט.
הסרטון המרתק הזה מספק הצצה מרגשת לאמנות שמתאפשרת היום בזכות הטכנולוגיה: אמנים שמכניסים צבע "אמיתי" לתמונות בשחור לבן.
שווה לצפות עד הסוף.
אני מאמינה שלא רחוק היום שנוכל לסרוק תמונה ישנה בנייד האישי שלנו ולראות תוך שנייה איך נראתה "בחיים", או אולי אפילו "קמה לחיים" באמצעות מציאות רבודה...
לא רק במישור האישי, אלא במיוחד בחינוך אני מאמינה שתמונות "מציאותיות" יותר, גם אם הן עדיין בגדר פרשנות של הצובע, יכולות בהחלט לעזור להתקרב למציאות המשתקפת בהן ואף ליצור דיון משמעותי יותר.
אשמח לשמוע מה דעתכן\ם!
* שפת הווטסאפ
כמה מילים כבר נשפכו ועוד יישפכו על הדור המסמס ה"עילג" ועל תרבות הווטסאפ ההורסת כל חלקת כתיבה ראויה.
לדעתי, משלב, (ה"גובה" של השפה שלנו) הוא תלוי בהקשר ולאו דווקא ביכולות שלנו.
לדוגמה: אני לא מכירה הרבה א\נשים, משכילות\ים ככל שיהיו שיגידו בהתמקחות בשוק "חמישה-עשר שקלים" ולא "חמש-עשרה שקל"...
ג'ון מקוורתר, פרופסור לבלשנות מקולומביה, מציע דרך אלטרנטיבית לחשוב על הנושא.
)אמ:לק: זה דיאלקט חדש ומרגש של שפה כתובה-מדוברת)
וגם מרגיע שהתלונות על עילגות מלוות אותנו עוד משחר ההיסטוריה.
בתור בלשנית שעוסקת בשפה ובטכנולוגיה אני מתרגשת כפליים מהחיבור ומהפרשנות האופטימית.
תודה ל- Lior על ההפניה
אשמח לשמוע מה דעתכן\ם!
* יוטיוב כרשת חברתית
היוטיוב היום כבר אינו מאגר סרטונים אלא רשת חברתית לכל דבר ועניין, והילדות\ים היום מוצאות בה מקום להתבטא וללמוד מכל רחבי העולם. הבעיה היא שאין בקרת תוכן. לדוגמה בשבועות האחרונים הרשת הוצפה בסרטוני חזרה לבית הספר שמעודדים רמאות והברזות, תרבות שיימינג, התעסקות מטורפת במראה חיצוני...
אז איך נדע מה הילדות\ים שלנו עושות ביוטיוב ובמה הם צופים? הרי הן כבר לא בגיל של תיווך שאפשר לשבת לידן ולצפות יחד.
אז איך נדע מה בדיוק קורה שם?
הנה ארבע הצעות:
- לשאול מה חדש ביוטיוב? מה הטרנד האחרון? ולפתח שיחה בנושא
- לשאול לאיזה ערוצים את\ה רשומ\ה? ולהציץ בהם אחר כך. יש גם אתרים שמציעים ביקורות על ערוצים.
- לשאול איזה סרטון שיתפת לאחרונה? מכאן לפתח שיחה...
- להכנס ביחד לספריה שלהם ולראות לאיזה סרטונים עשו לייק או שמרו לצפיה מאוחרת (למשקיעות\ים אפשר לבדוק את רשימת ההיסטוריה כמובן).
אשמח לשמוע גם הצעות שלכן\ם!
ובינתיים, מצרפת קישור לרשימה שמתעדכנת בה אפשר למצוא אילו סרטונים הכי נצפים ביוטיוב כל פעם, תמיד כיף! תהנו:
4. מחקר מעניין
מחקר מרתק ומעורר השראה שנתקלתי בו לאחרונה בוצע ע"י פרופסור סירין, פסיכולוג תורכי. הוא ביצע מחקר בקרב פליטות מסוריה שנמצאות בתורכיה. במשך חודש הוא נתן לילדות לשחק במחשב במשך שעתיים כל יום במשחקים נבחרים, וגילה שחייהן של הילדות השתפרו באופן ניכר בתחומים שונים.
שני משחקים עניינו אותי במיוחד, האחד, כמובן, קשור לשפה, ובו הילדות למדו אוצר מילים בתורכית.
זהו צעד חכם ושימושי על מנת לספק לילדות כלים לחיים במקום החדש, ואכן, באמצעות כחצי שעת משחק ביום, הילדות רכשו מספר גדול של מילים ושיפרו את הביטחון שלהן בשפה ובתקשורת.
בחירה נוספת היתה המשחק הפופלרי מיינקראפט. במשחק הזה החוקר ביקש מהילדות לבנות את בית החלומות ושכונת החלומות שלהם וכו'. לאחר חודש התברר כי הילדות ששיחקו במשחק היו בעלות תחושות של תקווה ואמונה ביכולותיהם, הרבה יותר מאלו שלא שיחקו.
המאמר מתאר גם את הקשיים האינסטרומנטליים של הבאת טכנולוגיה לפליטות, לעומת היתרונות הגלומים בה.
מחקר זה הוא דוגמה מעוררת השראה איך שימוש מושכל בטכנולוגיה חינוכית יכול להשפיע על חייהן של ילדות הנמצאות במצב נפשי קשה, לתמוך בהן ולעזור להן להתאושש לעבר חיים נורמטיביים יותר.
מצורפים כמה קישורים מעניינים למי שרוצה להרחיב בנושא:
- ראיון עם פרופ' סירין לגבי הפרוייקט
הפוסט כתוב בנקבה ומתייחס לשני המגדרים באופן שווה
עד כאן להפעם....
מקווה שקראתן/ם ונהניתן/ם,
אשמח כמובן להיות בקשר
ולהתראות בעוד שבועיים :)
אפרת מרקו
שפה חינוך טכנולוגיה
0543100567
efratmarco.com
Email: efrat.marco@gmail.com
Website: efratmarco.com
Phone: 0543100567
Facebook: https://www.facebook.com/efratmarcoLET/