ביולוגיה

בחודש האחרון הלכו לעולמם שני אנשים יקרים שהצליחו לעצב את דרך הוראתם של מורים רבים- חברינו עמינדב ברנשטיין, המורה המוכר והאהוב לביולוגיה ופרופ' אבינועם דנין, מגדולי הבוטנאים בארץ, שלימד אותנו להתבונן ולאהוב את הצמחים כפי שהוא אהב אותם.

אפשר למצוא קווי דמיון בין עמי לאבינועם- שניהם אהבו את הטבע והעשירו אותנו בידיעותיהם. כל כך הרבה מורים נעזרו ונעזרים בספריו ובמאמריו של עמי: אקולוגיה מעשית, ביולוגיה חוקרת, חוברות בנושאי טבע בעיר, עוד ועוד...

אבינועם השאיר לנו את המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, מדריך לטיולי פרחים, מגדיר לעצים ושיחים, צמחיית ישראל ברשת, עוד ועוד...

זה המעט שאנו יכולים לעשות כדי לכבד את זכרם ולהביע תודה מכל הלב על העושר שהשאירו למורי הביולוגיה.

רותי מנדלוביץ וצוות המדריכים

עמינדב ברנשטין, אגרונום במקצועו, עלה לארץ מברזיל בשנת 1948 היישר לקרבות מלחמת השחרור. הוא היה ממייסדי קיבוץ געש והקים משפחה עם אסתר בקיבוץ גבולות. בשנת 1962 עברה המשפחה לתל אביב.

עמינדב לימד בתיכון עירוני ד', ובהמשך בגימנסיה הרצליה, עד פרישתו לגמלאות. הוא גידל דורות של תלמידים איתם יצא לשוטט בחולות, בירקון, בים, במעזבות, בשולי המדרכות ובחצרות העיר תל אביב – תלמידים שזוכרים מורה נמרץ ואהוב עם סל פלסטיק (מלא בדרך כלל בצמחים להגדרה) שרץ בשבתות בין הביוטופים.

עסק ונשם וכתב ביולוגיה גם לאחר גיל תשעים

הלך לעולמו בשיבה טובה בטבת תשע"ו

המלצתו של עמינדב לכולנו:

אני מציע שמי שמסתובב בתוך הישובים ישים לב לשפע החיים בהם. ובעיקר כדאי שהמורות והמורים יקחו את התלמידים גם לחצר בית הספר וגם לסביבה הקרובה. מניסיוני, אני מבטיח להם חוויה בלתי נשכחת..."

כתבה על עמינדב

מצגת זו כוללת מעט מבין אלפי שקופיות טבע שצילם עמינדב ברנשטין מורה לביולוגיה גמלאי – אשר תיעד את הטבע בעיר תל-אביב בשנות ה 60 עד ה 90 של המאה הקודמת. השקופיות צולמו ברחבי העיר, בגנים ציבוריים, על המדרכות, בחוף הים ובירקון המלוח.

פרופ' אבינעם דנין ז"ל למד ועבד במשך יותר מ-50 שנים באוניברסיטה העברית בירושלים. המידע בבסיס הנתונים ורוב תמונות האתר הם פרי עבודתו זו.

פרופ' דנין שם דגש על מחקרים בין תחומיים, בהם נבדק הקשר בין צמחים עילאיים, מיקרו-אורגניזמים יצורים אחרים והסביבה. תוצאות מחקרים אלה נכתבו בשבעה ספרים וביותר ממאתיים וחמישים מאמרים בעברית וכן, בשבעה ספרים וביותר ממאתיים מאמרים באנגלית.

במהלך מחקריו וסיוריו הרבים בישראל ובשכנותיה גילה מינים רבים של צמחים אשר לא נמצאו בהן קודם לכן. פרופ' דנין גילה 43 מינים ו-3 תת מינים חדשים למדע. שלושה מינים ותת-מין נוספים קרויים על שמו. רישום מדויק של תפוצת הצמחים בישראל יצר בסיס מידע רחב ששימש להכנת מפות צמחייה (פיטוגיאוגרפיות) חדשות של הארץ.

מ-2006 עסק בבניה ובקידום האתר " צמחיית ישראל ברשת".

ב-12.12.2015 הלך פרופ' דנין לעולמו והוא בן 76.

באופן אישי אני זוכרת אותו כאדם חייכן מלא מרץ מוביל אותנו ,חבורת סטודנטים די המומים, במשעולים צרים ומנסה ללמד אותנו את שמות כל הצמחים בשטח.

בטוח שניזכור את שמות הצמחים כולל מאפיינים מיוחדים.אני מודה שלא זכרתי כלום לאחר הסיור. לאשרנו היה לנו את המגדיר שכתב והאתר שהקים ומהם אכן למדנו.

יעל

העיר, כמו כל ישוב אדם אחר. אינה רק כבישי אספלט ועשן מנועי המכוניות. היא גם עולם ומלואו, גדוש בטבע מגוון ומופלא. צריך רק לפקוח עיניים ולהביט סביב.

מטרת חוברת זו היא לסייע למורים לעשות זאת.

כתב עמינדב ברנשטיין

כל אחד מאיתנו שואף לפרוטוקולים מסודרים של שיטות מדידה וניסויים מבוקרים .

בחוברת שכתב עמינדב משולבים נסיונו הרב. ועושר ידיעותיו.

חוברת שכל מורה צריך

מאת עמינדב ברנשטיין

ריבוי פריטים וחזרות, הן שתי דרכים משלימות להגדיל את מהימנות המסקנות.

מאמר זה של עמינדב ברנשטיין הוא אחד המאמרים הבסיסיים בעקרונות סטטיסטיים ותכנון ניסויים .

למאמר המלא

מקור בלתי נדלה לידע והעשרה בנושאים בוטניים וגאולוגים

מצגות http://flora.org.il/presentations/

ספרים ומאמרים http://flora.org.il/library/

ועוד ועוד ועוד..

מפרי עטו של אבינעם דנין

נילי גילוני-תיכון מכבים רעות הוצג בכנס מורים ביולוגיה

במאמרו ובמצגת המופיעה באתר " צמחיית ישראל ברשת" מפנה אבינועם דנין את תשומת ליבנו לתופעה כי ניתן לזהות קני נמלים על פי גושי צמיחה של גדילן מצוי.

מכאן יצאנו לשלוש שאלות חקר שונות

1. כיצד משפיעה הסרת הגופיף השומני על שיעור נביטת זרעי הגדילן המצוי?

2. כיצד משפיע הימצאות מיצוי גופיפים שומנים על גבי נייר סינון על מספר הנמלים הנמשכות לנייר ?

3. כיצד משפיעה הסרת הגופיף השומני על שיעור נביטת זרעי הגדילן המצוי?

על שיטות החקר ועל התוצאות במצגת שלפניכם

מאת אבינעם דנין

בהיותו מטייל וחוקר בכל רחבי הארץ, פרסם אבנעם מחקרים רבים על צמחיה באזורים מסוימים. והתאמותיה

. מורים שלא זכו ללמוד אצלו ייהנו ממה שהשאיר אחריו ספרים ומאמרים כדוגמת המאמר הזה

מאת פרופ’ אבינעם דנין

כאשר אני עומד לצלם תמונה בטבע אני שואל עצמי מה אני עומד לספר לקהל שומעי

אודות התמונה. ברור שבחרתי תמונות ש"אומרות" משהו אודות הצמחים. ההערות אודות מינים רבים (אותן אני מקווה להשלים בהקדם) הן אותן מחשבות ומסקנות המתגלגלות בראשי בעת שאני מחליט לצלם את התמונה המתוכננת. עוד על

איש מופלא ואתר מופלא

על-פי: י. מורגנסטר (1965), מדע י'1 עמ':13-16.

עיבוד: איזק שני

תרדמת חורף (היברנציה) מאופיינת בחוסר פעילות של בעל-החיים.

קצב חילוף החומרים יורד כך, שחום הגוף גבוה רק במעט מזה של הסביבה.

תרדמת חורף אינה שינה רגילה, והיא יכולה להופיע גם בקיץ - בתנאי עקה.

חוסר הרגישות לגירויים חיצוניים בתרדמה זו, הוא יותר עמוק מאשר בשינה רגילה.

אפשר לראות בתרדמת חורף מנגנון של בריחה או התנתקות מתנאי סביבה בלתי נוחים כגון קור ורעב. מי ישן? מי נשאר ער? כל כך במאמר המצורף

עיבוד חנה אלפסי, התפרסם בעלון מורי הביולוגיה

טמפרטורת התא קובעת את קצב חילוף החומרים (התהליכים המטבוליים) שלו. אורגניזם אשר תאיו מצויים בטמפרטורה נוחה יכול לגדול מהר יותר ולהגיב לסביבה מהר יותר. לכן, היכולת לווסת את טמפרטורת הגוף עשויה להקנות יתרון להישרדות היצור.

על שינוי בטמפרטורה תגובת הגוף ושאלות בנושא. בקטע המחקרי הבא

רויטל נאמן יהל

רכזת הביולוגיה חטיבה עליונה רב תחומי ליידי דייויס עמל תל אביב

מלמדת מזה שנתיים ביולוגיה בדרך אחרת

יחד עם הקרן ליוזמות חינוכיות בנתה רויטל יחידת pbl' למידה מבוססת פרויקט סביב מחלת הסרטן ומניעת המחלה

התלמידים עבדו בקבוצות עסקו בשבעה עשר סוגי סרטן והתקדמו במחקר עצמאי

השאלה הפוריה הייתה האם הסרטן הוא בלתי נמנע? כתוצר

התלמידים הכינו סרטונים שמטרתם העלאת המודעות ומניעת הסרטן.

באחד האמשים, התכנסו כעשרים מורי ביולוגיה לערב של "קפה ביולוגיה" בנגב.

המטרה הייתה- מפגש בלתי אמצעי עם חוקר מוביל בנושאים בתחום הביולוגיה.

החוקר שהתנדב למשימה הוא פרופ רזי וגו ראש המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון

פרופסור וגו דיבר על מחקרים חדשים בתחום תאי גזע ותפקידם ובתחום התאים הסרטניים והקשר שלהם לעצם. הוא ניפץ כמה מידיעותינו המוקדמות והביא מחקרים חדשים המתארים את המורכבות של תאים סרטניים. .

המורים הרבו לשאול והשיחה התנהלה באופן חפשי ובאווירה נעימה

בניגוד להרצאה, סוג זה של מפגש בלתי אמצעי בו כל אחד יכול לשאול ולהיענות תורם רבות לידע הנרכש , לחידוד החשיבה , והופך את הלמידה בצוותא למשמעותית.

תודה ליעלה בוסתן ולפאתן אלעטאונה שארגנו

לשרית דפני -מקשרי חוץ באוניברסיטה שתאמה וקישרה ודאגה לפרטים.

לרותי מנדלוביץ- מפמ"ר ביולוגיה שיזמה ודאגה לכיבוד

לפרופ רזי וגו על השיח המרתק

ולכל המורים שהגיעו ותרמו לדיון

בשבועות האחרונים הלך לעולמו בטרם עת רמי כשר,מורה וחבר ותיק בצוות מורי הביולוגיה ומדעי החיים

רמי לימד שנים רבות במקווה ישראל, היה בין המורים שבדקו לאורך שנים בחינות בגרות, שותף בהשתלמויות ובכנסים.

מצורפים דברים שכתב לזכרו אלי מלכי חבר לצוות:

פגשתי את רמי לפני 40 שנה באוניברסיטת תל אביב. רמי היה תלמיד שנה א' לביולוגיה. אני זוכר בחור גדול וחסון שנהג בכלי המעבדה הקטנים בעדינות מרשימה. הוא עבד בשקט ובקפדנות שלב אחר שלב, ולאחר מכן הגיש את הד"וחות בכתב עגול וקריא. אז, לא ידעתי שנפגש שוב 5 שנים לאחר מכן במקוה ישראל, אך את הזכרון הראשון של איש גדול ועדין, אני נושא עימי עד היום ולעולם.

ב"מקוה" עבדנו שנים רבות במקביל. אזכור אותו כמורה שקט, אך קפדן, עדין, אך אסרטיבי. הוא היה יכול לשחק עם התלמידים כדורסל בהפסקה, ולאחר מכן לאתגר אותם בנושאים מדעיים, ולהעמיד אותם במקומם כשצריך .

כמה שנים, לאחר שהגיע למקוה ישראל, כשברכו נפגעה, הוא הקטין את פעילותו הפיזית, ויתכן שבשלב זה בריאותו החלה להתרופף. במשך שנים רמי ריכז את לימודי מדעי החיים בבית הספר. השעות הרבות שעבד, כדי להתפרנס בכבוד, לא הוסיפו לו בריאות, אך הוא השתדל למלא את משימות ההוראה בדיוק אופייני ובמסירות.

בעבודת המחקר שלו לתואר השני , הוא חקר את המקורות לקשיים בהבנת המושג "צפיפות" בקרב תלמידי החטיבה. הצעותיו הדידקטיות ללימוד המושג הקלו על התלמידים בהבנת מושג קשה, שנובע מהיחס שבין מסה לנפח של חומר.

כחודש לפני שנפטר, הוא הציע לי לנסוע איתו לחוג ציור, שאותו אהב. במהלך הנסיעה הוא הבטיח לי שהשנה תהיה שנת מפנה ביחס שלו לבריאותו. כשהגענו לסדנת הציור, ראיתי את הציור, שהוא כמעט סיים. בציור רואים צללית של זוג אוהבים, דקי גזרה, שמסתכלים באהבה זו בזה. היום אני מבין שזה לא רק היה ציור, אלא גם חלום שנגדע בטרם עת.

במשך שנים רמי השפיל מבט, צייר וצילם את פרחי השדה הענוגים. מהיום, יתחלפו התפקידים. פרחי השדה ישפילו מבט אל אמא אדמה לזכרו של מורה גדול ועדין, חפץ חיים ואוהב אדם.

יהי זכרו ברוך

אלי מלכי –עמית וחבר לשעבר בצוות הוראת הביולוגיה במקוה ישראל.

"בקטע זה לא נעסוק בהגדרות או בתחושות אלא רק במשמעות טמפרטורות נמוכות כפי שבאה לידי ביטוי במרכיבים המעשיים של תכנית הלימודים בביולוגיה (מעבדה וביוחקר).

פעילות העוסקת בהשפעת טמפרטורה על צמחים , בילקוט הדיגיטלי . ניתנת לכניסה

http://mybag.ebaghigh.cet.ac.il/content/player.aspx?manifest=%2Fapi%2Fmanifests%2Fitem%2Fhe%2F26dc1d82-5e6d-40aa-a037-e0fec08a4f43%2F#?page=content-1

בשנת הלימודים החולפת עמל צוות ממנחי הביולוגיה והכין משימות מתוקשבות לתלמידי התיכון .

הכנסו לקישור. הכירו את המשימות והעבירו אותם לתלמידים המשימות בעברית ובערבית:

http://online.lms.education.gov.il/course/view.php?id=108

עורכת: רבקה משגב

תודה לכל מי שעזר בהפקה. תודה מיוחדת לאפרת הנדלסמן

ביולטר זה עסק בקור ובפרידות .

בפעם הבאה לקראת פורים נעסוק בתחפושות בטבע ובביומימקרי. כבר מחכים לחומרים שלכם, להצעות לפעילות, לתמונות, חוויות, מאמרים ועוד

את הכל אנא שלחו ל: bioletter1@gmail.com

תודה מראש

רבקה