הינה, כל כך מהר (הזמן עובר מהר כשנהנים...), והופ.. אנו שוב באביב, מריחים את ריחות ההדרים הפורחים, וכמובן את ניחוח חופשת הפסח הקרובה ומגיעה.

בימים אלה אנו מצויים בעיצומה של מערכת בחירות, עוצמות הרגש גבוהות, ועימן גם התבטאויות שמוטב היו שלא היו באות לעולם. דווקא על רקע המתרחש ברשתות החברתיות, חובה עלינו, המחנכים להרגיע, למתן ובעיקר לזכור שאחרי ה-9 באפריל יגיע גם ה-10 באפריל, וכולנו נחייה כאן יחד בארץ הקטנה הזו:

בֶּנְאָדָם / נֹעַם חוֹרֵב

זֶה לֹא עִנְיָין שֶׁל פּוֹלִיטִיקָה, תָּבִין -
זֶה לֹא קָשׁוּר לִשְׂמֹאל אוֹ יָמִין.

זֶה לֹא עִנְיָין שֶׁל דָּת אוֹ שֶׁל גִּיל
אוֹ אֵיזֶה פֶּתֶק תָּשִׂים בַּתִּשְׁעָה בְּאַפְּרִיל.

זֶה לֹא עִנְיָין שֶׁל מָה נָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן
זֶה לֹא קָשׁוּר לְכַּלְכָּלָה אוֹ בִּטָּחוֹן.

זֶה לִבְלוֹעַ אֶת הָרוֹק וְלִסְפּוֹר עַד חָמֵשׁ
לִפְנֵי שֶׁאַתָּה פּוֹתֵחַ בְּאֵשׁ
זֶה לִזְכּוֹר שֶׁהַכֹּל כָּאן גַּם כָּכָה נָפִיץ
זֶה לְהָנִיחַ אֶת הַנֶּשֶׁק לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מַפְצִיץ.

זֶה לִבְרוֹר כָּל מִילָּה, לְרַכֵּךְ אֶת הַלֵּב
לִפְנֵי שֶׁאַתָּה הוֹפֵךְ אָח לְאוֹיֵב
זֶה לִזְכּוֹר שֶׁאֲנַחְנוּ, כּוּלָּנוּ, שׁוֹנִים
יֵשׁ טֵירוּף שָׁם בַּחוּץ, לֹא צָרִיךְ גַּם בִּפְנִים.

זֶה לִסְגּוֹר אֶת הַפֶּצַע
לַעֲצוֹר אֶת הַדָּם
זֶה לֹא עִנְיָין שֶׁל פּוֹלִיטִיקָה,
זֶה עִנְיָין שֶׁל לִהְיוֹת בֶּנְאָדָם.

•לתשומת ליבכם:

•על פי חוזרי מנכ"ל חל איסור על שימוש בספרי לימוד שלא קיבלו את אישור אגף ספרי לימוד. האישור מופיע על כריכת הספר, והוא כולל ציור של זכוכית מגדלת ומספר אישור.
המיקודיות השונות המופצות על ידי חברות מסחריות, אינן מאושרות לשימוש. אי לכך אין לשלוח תלמידים לרכוש אותן ועל המורה להימנע מכניסה לכיתה איתן. איננו מקבלים בבדיקת בחינות הבגרות תשובות שגויות שמקורן במיקודיות אלה (והן רבות).

ולענין החומרים המופצים בפורום המורים: אין המדובר במסמכים שנבדקו על ידינו. אי לכך על כך מורה מוטלת האחריות לבדוק בעצמו האם מדובר במידע נכון, האם אין בהם הטייה פוליטית בוטה, הטייה מגדרית אואמירות גזעניות, והאם הם תואמים את הדרישות שלנו (שאלות מסדר חשיבה גבוה, ניתוח קטעי מקורות). שימוש בחומרים אלה הוא על אחריות המורה בלבד.

ולא פחות חשוב - 'ספרי לימוד' 'המתיימרים להיות מתאימים לתכנית הלימודים', 'מתאימים לאגף שחר' וכו', בהוצאת מורן, לא קיבלו אף הם אישור מהאגף. אי לכך לא ניתן יהיה להשתמש בספרים אלה בבחינת ספר פתוח.

בית לוחמי הגיטאות מזמין מורים להיסטוריה ליום העיון. השתתפות ביום זה יכולה לשמש יופי של הזדמנות לבקר במוזיאון המקסים במקום:

תערוכה ניידת העוסקת בעלייה הגדולה לישראל, קשיי הקליטה וההתמודדות. ניתן להתאים לשכבות גיל שונות - החל בילדי בית הספר היסודי וכלה בחטיבה העליונה.

אתם מוזמנים ליצור קשר, להביא את המוזיאון לטיול בבית הספר שלכם, ליהנות ולהחכים. פרטים בקובץ המצורף:

אתם מוזמנים לקרוא את הקובץ המצורף, להתרשם וכמובן - להגיע ולקחת את תלמידיכם.

מומלץ מאוד

ניתן לפנות ישירות ל דר' רבקה הזה

תכניות חינוכיות ושיווק למגזר היהודי

Dr. Rivka Haze

Promotion and Marketing Jewish Sector

טלפון: 02-5358712

050-5539816

בעבר כבר המלצנו על בית באו, מקום קטן וקסום בתל אביב, המספר את הסיפור ההיסטורי של כולנו עם כל כך הרבה הומור. סיפורנו על בנותיו המנהלות את המקום באהבה ובשמחת חיים מדהימה.

אנו מזכירים שוב, לקראת תחילת העבודה על הכנת תכנית הסיורים לשנה הבאה - אל תחמיצו את המקום הנפלא הזה.

וכפי שכתבה קרן לאונציני, רכזת היסטוריה מעירוני ה' בחיפה:

הזוג באו ניצולי השואה גילו תושייה, עוז ושאר רוח במהלך המלחמה, סייעו והצילו אחרים וזכו בעצמם לשרוד את השואה. כישרון הציור/איור, היוזמה, השנינות והיצירתיות המשיכו ללוות את הזוג גם לאחר עלייתם לארץ.

תרומתו של מר באו למדינה באמצעות המסמכים המזויפים שהכין לאלי כהן ולאייכמן ומן הסתם לעוד רבים במבצעים שונים מסמלים את המעבר של המדינה משואה, לתקומה, להגנה ויוזמה.

במוזיאון מוצגות עבודות רבות של יוסף מלאות בהומור עברי שנון.

בנותיהן של הזוג מעבירות את סיפור חייהם המרתק של הוריהן בדרך שונה - בהומור כפי שאביהן ניחן בו. המופע מועבר תוך כדי הצגת עבודותיו של יוסף באו.

אנו רגילים לספר את הסיפור של השואה באופן טרגי, כמו שאכן היה, אבל ניתן להציגו בנוסף בדרכים רבות ומגוונות. לדוגמה ניתן להעלות את השאלה כיצד הומור מסייע לנו בחיי היומיום ואיך אף סייע ליהודים, כמו גברת ויוסף באו, לשרוד ולהציל רבים נוספים.

בנותיהן של הזוג מעבירות את סיפור חייהם המרתק של הוריהן תוך כדי הצגת עבודותיו של אביהן.

רח' ברדיצ'בסקי 9, תל-אביב

9 Berdichevsky St. Tel-Aviv

054-4301499, 054-4212730

2 Attachments

והינה מכתב המלצה נוסף:

ספרו של אלי עמיר מצייר לנו את תמונת העולם של נער שעלה מעיראק, מטלטל בין המעברה, הקיבוץ, הישוב הנידח אליו הועברה משפחתו והעיר ירושלים. זהו סיפורו של עולה המבקש להשתלב בחברה הישראלית הצעירה. של משפחתו המתקשה להתמודד עם המעבר לישראל של שנות החמישים. אין כאן 'רעים' ו'טובים'. יש כאן מציאות מורכבת, אנשים המבקשים לשרוד, ותיקים המנסים לסייע ומנגד כאלה המגלים אדישות ואטימות. עולים המצליחים להשתלב ומנגד - כאלה שהרימו ידיים.

זהו סיפורה של החברה הישראלית בראשית דרכה.

מרתק, מעורר חשיבה ואמפטיה וחשוב מכל - סיפור צבעוני שרחוק מלהיות שחור/לבן שכל כך הורגלנו אליו ברשתות החברתיות.

תוכלו למצוא בספר לא מעט קטעים ל"תיבול" השיעורים בנושא קליטת העלייה - קשיים והתמודדות ותפיסת כור ההיתוך.

פנקו את עצמכם ואת מכריכם לקראת הפסח.

חג שמח לכל המורים,

חג שקט, אביבי ומלא בתחושת התחדשות ואושר עם המשפחה

ד"ר אורנה כץ אתר

וצוות המדריכים.